ביאור:חכם: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 17:
==בחינה עצמית - האם אני חכם?==
 
::*האם אני אוהב לשמוע עצות מהזולת? (משלי יב טו): {{צ|דרך אויל ישר בעיניו, ושמע לעצה '''חכם'''}}.
::*האם אני משתדל לשמוע ביקורת מהזולת? (משלי טו לא): {{צ|אוזן שומעת תוכחת חיים - בקרב '''חכמים''' תלין}}. האם אני אוהב את מי שמותח עליי ביקורת, גם כאשר הוא טיפש? (משלי ט ח): {{צ|אל תוכח לץ פן ישנאך, '''הוכח לחכם''' ויאהבך}} ( [[ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים|פירוט]] ).
::*האם, כאשר אני מותח ביקורת על הזולת, אני משתדל לגרום לו להרגיש יפה ומוצלח למרות הביקורת?   {{צמ|נזם זהב וחלי כתם - מוכיח חכם על אזן שמעת|משלי כה יב}}( [[ביאור:חכמים מותחים ביקורת באופן שמייפה את השומע|פירוט]] )
::*האם אני רגיל ללמוד מכל אדם בענוה, ולהישמר מדברי גאוה? (משלי יד ג): {{צ|בפי אויל חטר גאוה; '''ושפתי חכמים''' תשמורם}} ( [[ביאור:בפי אויל חוטר גאוה, ושפתי חכמים תשמורם|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל לנסח את דברי באופן קצר, יפה וברור? (משלי טו ב): {{צ|'''לשון חכמים''' תיטיב דעת, ופי כסילים יביע איוולת}} ( [[ביאור:בקיצור ולעניין|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל להוסיף על דברים שלמדתי מהזולת, וללמד אותם לאחרים בצורה יפה יותר? (משלי טו ז): {{צ|''' שפתי חכמים''' יזרו דעת; ולב כסילים לא כן}} ( [[ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לדבר בצורה מוצפנת, כך שהמידע שאני מעביר לא יגיע לידי האויב החיצוני או הפנימי? {{צמ|חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה|משלי י יד}}( [[ביאור:חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרובה|פירוט]] ).
::*האם אני מוכן לצאת לרחוב ולשכנע תלמידים שיבואו ללמוד? {{צמ|חכמות בחוץ '''תרנה''' , ברחבות '''תתן קולה''' , בראש המיות '''תקרא''' , בפתחי שערים בעיר '''אמריה תאמר'''|משלי א כ}}( [[ביאור:מי קורא ברחוב?|פירוט]] ), {{צמ|הלא חכמה '''תקרא''' , ותבונה '''תתן קולה''' ... ליד שערים לפי קרת, מבוא פתחים '''תרנה'''|משלי ח א}}(ראו [[ביאור:החכמה קוראת|החכמה קוראת]] ). '''
::
::*האם אני מוכן להשקיע בשיפור התנאים החומריים בבית הספר, כדי לעודד תלמידים לבוא ללמוד? {{צמ|חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה. טבחה טבחה, מסכה יינה, אף ערכה שולחנה...|משלי ט א}}( [[ביאור:החכמה מכינה אוכל טעים כדי למשוך תלמידים|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לתווך בין אנשים שנמצאים במריבה, לגרום להם להקשיב זה לזה וכך להרגיע את כעסם? {{צמ|אנשי לצון יפיחו קריה, '''וחכמים''' ישיבו אף|משלי כט ח}}(ראו [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|חכמים מרגיעים מריבות]] ). '''
::
 
==מושגים דומים ומנוגדים==
בספר משלי, '''החכמים''' משתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור - אוזן, שפתיים, פה, לשון (בניגוד '''לנבונים''' - שמשתמשים בעיקר בלב); ראו: '''
 
::* [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]]
::* {{צמ|''' לב נבון''' יקנה דעת, '''ואזן חכמים''' תבקש דעת|משלי יח טו}}
::* [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] '''
::* {{צמ|מים עמקים דברי '''פי''' איש, נחל נבע מקור '''חכמה'''|משלי יח ד}}( [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|פירוט]] ), בניגוד ל {{צמ|מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה|משלי כ ה}}( [[ביאור:סוד הצלחתו של איש תבונה|פירוט]] )
::*ראו גם [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבוניםונבונים ואיברי גופם]] . '''
::
 
'''חכמה''' קשורה ללימוד ולמציאה (בניגוד '''לתבונה''' - שאותה האדם מפיק מתוך ליבו):
 
::* {{צמ|אשרי אדם '''מצא חכמה''' , ואדם יפיק תבונה|משלי ג יג}}
::* {{צמ|כן דעה '''חכמה''' לנפשך, אם '''מצאת''' , ויש אחרית ותקותך לא תכרת|משלי כד יד}}
 
'''החכמים''' מתייחסים ברצינות לאזהרות שמזהירים אותם המורים, הם אינם סומכים על מחשבותיהם הפרטיות בלבד, הם יראים להחליט לבד ונזהרים מרע (בניגוד [[ביאור:ערמה = היכולת להטעות|לערומים,]] שנזהרים רק לאחר שהם רואים את הרע בעיניים שלהם, ובניגוד [[ביאור:כסיל = השונא דעת|לכסילים]] , שסומכים לגמרי על לבם); ראו:
 
::* [[ביאור:החכם נזהר שלא להיכנס לצרות|חכם ירא וסר מרע - ערום ראה רעה נסתר - כסיל מתעבר ובוטח]] ,
::* [[ביאור:הסכנה שבבטחון עצמי מופרז|חכם ירא וסר מרע - בוטח בליבו הוא כסיל - הולך בחכמה הוא ימלט]]
 
'''החכמה''' מציינת כישרון ללמוד מכל דברמהזולת - גם מבני-אדם אחרים וגםואפילו מהתבוננות בטבעמבעלי-חיים; (בניגוד [[ביאור:מוסר = א.מתיחת צרות,ביקורת ב.על-ידי ביקורתייסורים וצרות|למוסר]] , שמציין רק לימוד מתוך ייסורים, טעויות או צרות). חכמה מציינת לימוד חיובי - הוספה של תכונות טובות; ראובניגוד למוסר, שמציין לימוד שלילי - הסרה של מידות רעות. כך ניתן ללמוד מהשוואה בין שני קטעים דומים המגיעים לאותה מסקנה בשתי דרכים שונות:
 
::* [[ביאור:שתי דרכי-לימוד, מסקנה אחת|ראה דרכיה וחכם - ראיתי לקחתי מוסר]] .
 
האנשים שדבריהם שולבו בספר משלי נקראים '''חכמים''' - כי שלמה למד מהם; ראו:
החכמה קוראת לכולם לשמוע אותה וללמוד אותה - ראו:
 
::* [[ביאור:החכמה קוראת|החכמה קוראת]]
::* [[ביאור:חכמות וכסילות - מי תנצח?|חכמות וכסילות - מי תנצח?]] '''
::
 
האנשים שדבריהם שולבו בספר משלי נקראים חכמים - כי שלמה למד מהם; ראו:
 
::* [[ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים|גם אלה לחכמים - הט אזנך ושמע דברי חכמים]]
 
חכמה אינה לימוד תיאורטי בלבד - אלא לימוד מעשיכאמור, לימודאחד שמטרתוהמאפיינים להשפיעשל עלחכמים ההתנהגות.הוא החכםשהם אוהבאוהבים לקבל ביקורת, וגםאך גם ההיפך להיפךנכון - מי שמתרגל לקבל ביקורת, סופו שיהיה חכם: '''
 
::* {{צמ|שמע עצה וקבל '''מוסר''' , למען '''תחכם''' באחריתך|משלי יט כ}}( [[ביאור:שמע עצה וקבל מוסר, למען תחכם באחריתך|פירוט]] )
::* [[ביאור:מש יט 20|<div class="future">
::'' </div>
::]]
::* {{צמ|שמע עצה וקבל מוסר, למען תחכם באחריתך|משלי יט כ}}
::* {{צמ|בן חכם מוסר אב, ולץ לא שמע גערה|משלי יג א}}( [[ביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] )
 
שורה 72 ⟵ 70:
 
::* [[ביאור:בן חכם בספר משלי|בן חכם ישמח אב]] '''
::
 
היכולת ללמוד וללמד עוזרת לחכמים להסביר את עצמם ולשמוע את ההסברים של זולתם, ראו:
 
::* [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|החכמים מצליחים להרגיע מריבות]] '''
::
 
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד '''חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש '''בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו:
 
::* [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]]
::* [[ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]]
שורה 96 ⟵ 88:
 
ניגודו של החכם הוא [[ביאור:כסיל = השונא דעת|הכסיל = השונא ללמוד]] .
 
<div class="advanced">
 
==ביטויים נוספים==
 
::* [[ביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמד|חכם בעיניו]] - אדם שרק חושב שהוא חכם, "חכם בלילה". '''
::
::* [[ביאור:חכם לב = הלומד ומפנים|חכם לב]]
::* [[ביאור:חכם לב = הלומד ומפנים|חכם לב]] - אדם שיודע ללמוד וגם מפנים את הדברים שהוא לומד, "לוקח ללב" את הלימוד.
::* [[ביאור:אהבת חכמה = רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות|אהבת חכמה]] - רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות. '''
::
::*על חשיבות החכמה בבניית בית, ראו [[ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה|בית]] . '''
::
 
::'' </div>
 
'''
 
<div class="future">
 
שורה 116 ⟵ 120:
::* {{צמ|תן לחכם ויחכם עוד, הודע לצדיק ויוסף לקח|משלי ט ט}}
::* {{צמ|אם חכמת חכמת לך, ולצת לבדך תשא|משלי ט יב}}
::*משלי י ח: " {{צ|חכם}} {{צ|לב יקח מצות, ואויל שפתים ילבט}} " ( [[ביאור:לקחת את המצוות ללב|פירוט]] )
::* {{צמ|כשחוק לכסיל עשות זמה, וחכמה לאיש תבונה|משלי י כג}}
::* {{צמ|פי צדיק ינוב חכמה , ולשון תהפכות תכרת|משלי י לא}}
שורה 123 ⟵ 126:
::* {{צמ|רק בזדון יתן מצה, ואת נועצים חכמה|משלי יג י}}
::* {{צמ|הלוך את חכמים וחכם , ורעה כסילים ירוע|משלי יג כ}}
::*משלי יד א: " {{צ|חכמות}} {{צ|נשים בנתה ביתה, ואולת בידיה תהרסנו}} " (ראו [[ביאור:כלכלה ביתית חכמה|כלכלה ביתית חכמה]] ).
::* {{צמ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|משלי יד ו}}
::*משלי יד ח: " {{צ|חכמת}} {{צ|ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה}} " (ראו [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה|מה מבין הערום]] ).
שורה 136 ⟵ 138:
::*משלי כא כ: {{צ|אוצר נחמד ושמן בנוה חכם, וכסיל אדם יבלענו}} (ראו [[ביאור:איך (לא) לבחור שותפים לדירה|איך לבחור שותפים לדירה]] )
::* {{צמ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'|משלי כא ל}}
::*משלי כד ז: {{צ|ראמות לאויל חכמות , בשער לא יפתח פיהו}} ( [[ביאור:אףראמות חכמהלאויל לאחכמות, גבוההבשער לא מדייפתח בשבילךפיהו|פירוט]] )
::* {{צמ|שבט ותוכחת יתן חכמה, ונער משלח מביש אמו|משלי כט טו}}
::*משלי ל כד: {{צ|ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחכמים}} (ראו [[ביאור:עצות לקטנים|עצות לקטנים]] ).
::* {{צמ|פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה|משלי לא כו}}  '''
::
 
==פסוקים נוספים בספר קהלת==