ביאור:משלי יב כה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 8:
'''דאגה''' [[ביאור:דאגה = חשש טבעי מפני אבדן של דבר חשוב|= חשש מפני אובדן של דבר חשוב]] . '''
'''לב''' [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] .
כאשר '''דאגה''' משתלטת ומושלת במחשבותיו של האדם, עליו לעשות שני דברים: '''יַשְׁחֶנָּה, ודבר טוב יְשַׂמְּחֶנָּה''' . '''
שורה 18:
'''דָבָר''' [[ביאור:דבר = דיבור|= דיבור]] .
'''דבר טוב''' = דיבור שיש בו נחמה והבטחה לעתיד טוב יותר, כמו ב {{צמ|ויען ה' את המלאך הדבר בי '''דברים טובים''' , דברים נחמים|זכריה א יג}}.
'''יְשַׂמְּחֶנָּה''' = יהפוך את הדאגה לשמחה.
'''ודבר טוב ישמחנה''' = השלב השני בהתמודדות עם דאגה הוא לשמוע דיבורים שמביעים עמדה הפוכה מזו שמביעה הדאגה - דיבורים שמסבירים, שאם האדם אכן יממש את המסקנות שהגיע אליהן בעקבות הדאגה, יתנהג בזהירות ויתכונן לסכנות האפשריות, המצב יהיה '''טוב''' . אפשר לשמוע דיבורים כאלו מידידים שמשוחחים עמם על הדאגות, ואפשר גם שהאדם עצמו ידבר עם עצמו ויגיד לעצמו דברים טובים. דיבורים מסוג זה יהפכו את הדאגה לשמחה, והשמחה תתן לאדם כוח, בין השאר, גם ליישם את המסקנות שהגיע אליהם לפני כן, בזכות הדאגה. '''
<div class="advanced">
שורה 34 ⟵ 33:
1. '''יסיחנה מדעתו''' = יסיר את תחושת הדאגה מהמודעות, ידחיק אותה אל תת-ההכרה. '''
2. '''ישיחנה לאחרים''' = ישוחח עם אנשים אחרים, שיעזרו לו להכניס את הדאגה למידה המתאימה. כל אדם רואה את המציאות מכיוון אחר; בתפיסה של כל אדם יש עובדות מציאותיות ויש דמיון; המציאות משותפת לכולם, אבל הדמיון הוא אישי לכל אחד ואחד. ולכן, כשכמה אנשים '''משוחחים''' ו"מצליבים" את התפיסות שלהם, הם מבררים מהו החלק המשותף (שהוא המציאות), ומהו החלק הדמיוני. כשהדאגה משתלטת על האדם, והוא משוחח על כך עם אחרים, הם עוזרים לו לראות, מהן העובדות המציאותיות שבאמת צריכות להדאיג אותו, ולגביהן הוא צריך לפעול; ומהן העובדות הדמיוניות, שאותן הוא צריך לשכוח ולהוציא מדעתו. ראו בהמשך " '''מתי יסיחנה מדעתו ומתי ישיחנה לאחרים?''' ". '''
וייתכן שהכוונה שהאדם צריך '''להשיח''' את דאגותיו לה' - לספר לו על הדברים שמדאיגים אותו; ראו [[ביאור:ספר הכל לה'|גל אל ה' מעשיך]] . '''שיחה''' היא אחד משמותיה של התפילה.
שורה 61 ⟵ 60:
}}
{{צפ|תוכן=הנאמר לעיל מתייחס למצב בו האדם גונח סתם, בעוד שבעצם הוא מסוגל לקום בכוחות עצמו מהנפילה... אבל אם אינו יכול לקום, והשחור מכסה על הכל, חייבים לבקש עזרה ממי שיכול לעזור ורוצה בכל מאודו לזכות במצוה היקרה הזו, ובכך לקיים את הפסוק (איוב לב כ) "}} {{צ|אדברה וירווח לי}} {{צפ|תוכן="...}} "
גם הפסיכולוגים בימינו נחלקים בשאלה דומה, לגבי הטיפול הרצוי לנפגעי פוסט-טראומה. יש אומרים שעדיף לשוחח, יש אומרים שעדיף להדחיק, ויש אומרים שהדבר תלוי באדם: בדרך-כלל עדיף לתת לאדם להתמודד עם הפוסט-טראומה לבד ({{צ|יסיחנה מדעתו}}), ורק אם המנגנון הטבעי לא עובד יש לסייע לו על-ידי שיחות ({{צ|ישיחנה לאחרים}}). לפירוט ראו [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3586712,00.html פרויד מתהפך] . '''
===ישמחנו או ישמחנה===
| |||