ביאור:משלי יב ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 10:
'''אשת חיל'''   = אישה היודעת לנהל משפחה ורכוש (ראו גם [[ביאור:אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה|אשת חיל בפרק לא]] ).
 
'''עטרת''' [[ביאור:עטרה, עטרת = סמל לכבוד ולשלטון|= כתר, תכשיט המציין כבוד ושררה]] ;.
 
'''רקב בעצמות''' = מחלה פנימית חשוכת מרפא, אולי סרטן מח העצם;.
 
'''אשת חיל''' היא כמו כתר לבעלה, כי בזכות עבודתה וחריצותה, בעלה יכול להתפנות לענייני הנהגת הציבור:
'''מבישה''' [[ביאור:מביש = לא משכיל|= אישה טיפשה הנכשלת במעשיה, או אישה המביישת את בעלה]] .
 
::* {{צמ|נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ|משלי לא כג}}( [[ביאור:נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ|פירוט]] )
1. בקריאה ראשונה נראה, שהפסוק מייעץ לאדם לבחור אישה על-פי כשרונה המעשי, כי אישה מוכשרת תביא לו כבוד ואישה לא מוכשרת תגרום לו סבל. '''
 
'''מבישה''' [[ביאור:מביש = לא משכיל|= אישה טיפשה הנכשלת במעשיה, או אישה המביישת את בעלה]] . 
::*אולם, לפי זה לא ברור, מדוע '''אשת חיל''' נמשלת רק '''לעטרת''' , שהיא תכשיט חיצוני, בעוד שאישה '''מבישה''' נמשלת '''לרקב בעצמות''' , שהיא מחלה פנימית? '''
::
 
'''וכרקב בעצמותיו מבישה''' = אישה לא מוכשרת, לא רק שהיא מביישת את בעלה אלא גם גורמת לו לחלות ולהתמוטט מבחינה גופנית.
2. הניגוד המדוייק לתואר " '''מבישה''' " הוא לא "אשת חיל" אלא " '''אשה משכלת''' " (ראו [[ביאור:מביש = לא משכיל|מביש = לא משכיל]] ); המשמעות המדוייקת של " '''אשת חיל''' " היא "אישה שיש לה חַיִל (= עושר)"; בפסוק אחר נאמר {{צמ|בית והון נחלת אבות, ומה' '''אשה משכלת'''|משלי יט יד}}( [[ביאור:בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת|פירוט]] ), כלומר, ההצלחה של האישה היא בידי ה', האדם לא יכול לבחור "אישה משכלת"; הוא יכול לבחור '''אשת חיל''' = אישה עשירה, אבל אשת חיל עלולה גם להיות '''מבישה''' - והכתוב מזהיר את האדם, שלא יבחר אישה עשירה וחסרת-כישרון, כי העושר של האישה ייתן לו רק '''עטרת''' חיצונית, אבל הטיפשות שלה תהיה כמו '''רקב''' פנימי בעצמותיו. '''
 
<div class="futureadvanced"> </div>
::*אולם, למרות שהמשמעות המילולית של "אשת חיל" היא "אשת עושר", הביטוי "אשת חיל" בלשון המקרא מציין גם אישה מוכשרת, חרוצה, חכמה וטובה, כמו {{צמ|'''אשת חיל''' מי ימצא ורחק מפנינים מכרה|משלי לא י}}, {{צמ|ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי '''אשת חיל''' את|רות ג יא}}; ולכן לא מסתבר ש"אשת חיל" תהיה גם " '''מבישה''' ".
 
==מקורות ופירושים נוספים==
::*אולם, לפי זה לא ברור, מדוע '''אשת חיל''' נמשלת רק '''לעטרת''' , שהיא תכשיט חיצוני, בעוד שאישה '''מבישה''' נמשלת '''לרקב בעצמות''' , שהיא מחלה פנימית? '''
 
21. הניגוד המדוייק לתואר " '''מבישה''' " הוא לא "אשת חיל" אלא " '''אשה משכלת''' " (ראו [[ביאור:מביש = לא משכיל|מביש = לא משכיל]] ); המשמעות המדוייקת של " '''אשת חיל''' " היא "אישה שיש לה חַיִל (= עושר)"; בפסוק אחר נאמר {{צמ|בית והון נחלת אבות, ומה' '''אשה משכלת'''|משלי יט יד}}( [[ביאור:בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת|פירוט]] ), כלומר, ההצלחה של האישה היא בידי ה', האדם לא יכול לבחור "אישה משכלת"; הוא יכול לבחור '''אשת חיל''' = אישה עשירה, אבל אשת חיל עלולה גם להיות '''מבישה''' - והכתוב מזהיר את האדם, שלא יבחר אישה עשירה וחסרת-כישרון, כי העושר של האישה ייתן לו רק '''עטרת''' חיצונית, אבל הטיפשות שלה תהיה כמו '''רקב''' פנימי בעצמותיו. '''
 
::*אולם, למרות שהמשמעות המילולית של "אשת חיל" היא "אשת עושר", הביטוי "אשת חיל" בלשון המקרא מציין גם אישה מוכשרת, חרוצה, חכמה וטובה, כמו ב {{צמ|'''אשת חיל''' מי ימצא ורחק מפנינים מכרה|משלי לא י}}, וב {{צמ|ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי '''אשת חיל''' את|רות ג יא}}; ולכן לא מסתבר ש"אשת חיל" תהיה גם " '''מבישה''' ".
 
'''
שורה 29 ⟵ 35:
בפסוק אחר נאמר {{צמ|חיי בשרים לב מרפא, '''ורקב עצמות''' קנאה|משלי יד ל}}- רקב בעצמות הוא משל לקנאה; לפי זה אפשר לפרש:
 
32. אישה '''מבישה''' , חסרת-כישרון, גורמת לבעלה לקנא בהצלחתם של אחרים, דבר הגורם לו סבל רב; לפי זה, " '''רקב עצמות''' " הוא אכן ניגוד של " '''עטרת''' " - בשני המקרים מדובר על השפעתה של האישה על מעמדו של בעלה ביחס לאנשים אחרים; הסבל הפנימי שנגרם לבעל נובע לא מהאישה עצמה אלא מהקנאה באחרים. לפי זה, מי שבכל זאת "זכה" להינשא לאישה שאינה מוכשרת, ראוי שיישם את העצה מתחילת הפסוק - " '''חיי בשרים לב מרפא''' " - [[ביאור:להרפות מהקנאה|להרפות מהקנאה]] .
 
43. אישה שיש לה '''רקב בעצמות''' , כלומר, שמקנאת באחרים, '''מבישה''' = מביאה בושה וכלימה על בעלה; לפי זה יש הקבלה ישרה בין חצאי הפסוק: " '''עטרת''' " (מביאה כבוד) היא ניגוד מדוייק של " '''מבישה''' " (מביאה בושה). הקנאה נקראת כאן " '''רקב בעצמותיו''' " ולא "רקב בעצמותיה" (של האישה), כי האישה היא "עצם מעצמיו ובשר מבשרו" של בעלה [[בראשית ב כג]], וכאשר האישה מקנאת באחרים, הקנאה חודרת גם לעצמותיו של הבעל - היא מנדנדת לו כל היום שהוא צריך לעבוד קשה כדי לקנות לה את מה שיש לשכנות, במקום לעבוד בעצמה ולהסתפק בהישגים שלה, וכך מביאה על בעלה בושה וסבל.
 
לפי זה, התכונה העיקרית שיש להיזהר ממנה כשמחפשים אישה היא, לא חוסר-כישרון אלא קנאה. '''
 
==פסוקים דומים==
<div class="future">
הקשר בין עטרת לבין נישואין נרמז גם בשיר השירים: '''
ראו: '''
 
::* {{צמ|צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, '''בעטרה''' '''שעטרה''' לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו|שיר השירים ג יא}}
::* [[ביאור:עצמות בספר משלי|פסוקים נוספים על עצמות בספר משלי]]
 
</div>
'''