ביאור:חכמה בינה כסף וזהב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
מדי פעם מתפרסמת בעיתון כתבה שמנסה לעזור לאנשים לברר "במה הכי כדאי להשקיע?". פעם זה הדולר ופעם זה היורו; פעם זה נדל"ן ופעם זה נפט.
לשלמה המלך יש תשובה אחרת
משלי טז טז: {{צ|קנה חכמה - מה טוב מחרוץ, וקנות בינה - נבחר מכסף}}. '''
'''כסף''' ו '''חרוץ''' (סוג של זהב) הם שתי מתכות יקרות - שניים מבין אפיקי ההשקעה שהיו מקובלים בעבר (ומקובלים במידה מסויימת גם היום). היינו מצפים ששלמה המלך ייתן לנו המלצה - באיזה מבין שני האפיקים לבחור; האם ערך הכסף יעלה, או דווקא ערך הזהב? אבל הוא נתן תשובה אחרת - "לא זה ולא זה" - עדיף לקנות חכמה ובינה, מאשר לקנות זהב וכסף. האפיקים הטובים ביותר להשקעה הם האופקים הרחבים; הם נותנים את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן.
שורה 23 ⟵ 21:
<div class="future">
מדוע בפסוק הראשון משווים את החכמה לחרוץ ואת הבינה לכסף, ובפסוק השני להיפך? המלבי"ם והגר"א ניסו להסביר זאת ע"פ [[ביאור:ההבדלים בין חכמה, בינה ודעת|הפירוש המקובל להבדל בין חכמה ובינה]] , כל אחד מהם הגיע לפירוש אחר; ועדיין צריך עיון.</div>
<div class="advanced"> ==יתרונות נוספים של החכמה על-פני הכסף==
פירשנו את הפסוקים כהמלצה להשקעה, שניתן להפיק ממנה תשואה כספית כמותית. אולם, ניתן גם לפרש שהיתרון של החכמה והתבונה על-פני כסף וזהב הוא יתרון איכותי ומהותי, כך שהחכמה טובה יותר מכל השקעה, בלי קשר לתשואה שמפיקים ממנה:
1.
2.
3.
4. בתלמוד מסופר על חכם אחד שנסע באוניה עם סוחרים. כל אחד מהסוחרים התפאר בסחורתו. שאלו את החכם "ומה הסחורה שלך?" אמר להם "הסחורה שלי היא החכמה שלי". צחקו עליו הסוחרים. לאחר זמן מה התחוללה סערה, והנוסעים נדרשו להשליך לים את כל רכושם. הסוחרים נשארו חסרי כל, ורק החכם נשאר עם "סחורתו" ללא כל מחסור. '''
שורה 42:
</div>
<font face="Arial"><span
'''
''' </font>
על-פי מאמר של ע"פ מלבי"ם שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים משלי א וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wmtkot.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2002-09-20.
}}
<noinclude>
| |||