ביאור:הלוואה = שיעבוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מאחר שגם ההלוואה היא סוג של שיעבוד,מכאן קל להבין את המגבלות שמטילה התורה על הלוואות, למשל: '''

::* [[ביאור:משכון בכוח|אסור למשכן את רכושו של הלווה בכוח]] ( {{צצמ|כי תשה ברעך משאת מאומה - לא תבואתבא אל ביתו לעבוטלעבט עבוטועבטו|דברים כד י}}) - כפי שאסור להעביד עבד עברי בפרך;. '''

::* [[ביאור:החזרת המשכון ללווה עני|אסור למשכן את חפציו החיוניים של הלווה לזמן בלתי-מוגבל]] , אלא רק עד הערב ( {{צצמ|השב תשיב לו את העבוט בבואכבוא השמש...|דברים כד יג}}) - כפי שאסור להעביד עבד עברי לזמן בלתי מוגבל;.

::* [[ביאור:האיסור על הלוואה בריבית|אסור לקחת ריבית על ההלוואה]] - כדי שהשיעבוד של הלווה לא יוכל לגדול מעבר למינימום ההכרחי לצורך החזר ההלוואה; אסור לקחת ריבית גם אם הלווה מסכים, כי מטרת המצוה אינה לעזור ללווה, אלא להגן על עיקרון החירות (אייל אורבך וקובי גניזי הסבירו על-פי עיקרון זה את הסיבה שיציאת מצרים נזכרת בפרשת ריבית - [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/283daf.htm דף קשר 283 של ישיבת הר עציון] ; אפשר להסביר, על-פי עיקרון זה, את [[ביאור:הלואה בריבית - שכירות - עבדות|ההבדל בין הלוואה להשכרה]] - מותר להשכיר חפצים, משום שאדם השוכר חפץ אינו משועבד, הוא אינו אחראי לאסון שיכול לקרות לחפץ או לירידת ערכו; בניגוד להלוואה). '''

::* [[ביאור:שמיטת חובות בשביעית|פעם בשבע שנים, כל החובות נשמטים]] , כלומר, אסור למלווה לגבות אותם בעצמו, אלא רק באמצעות בית-דין; כך למעשה הלווה אינו משועבד לבשר ודם, אלא רק לבית דין שתפקידו לעשות צדק ולקבוע למי בדיוק שייך הכסף: (והרב" אשר{{צפ|תוכן=שמיטת מאירכספים... הסבירקשורה על-פיביובל עיקרוןבמיוחד זהמצד אתהשחרור הקשרשהיא ביןמביאה שמיטתלעני, חובותמהבושה לביןוהשעבוד, שנתשבאופן היובלטבעי -הוא מרגיש כלפי המלווה, כמו שהיובל מביא לחירות הכללי של כל בני ישראל מעבדותם}} " {{קטן|קטן= (הרב אשר מאיר, [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/454daf.htm#heading1 דף קשר 454 של ישיבת הר עציון] )|}} .

=={{מקורות|מקורות==