נדרים לו ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פיסוק הגמרא והגהתה
שורה 1:
{{כותרת לעמוד בגמרא|נדרים|לו|ב|לו א|לז א}}
<קטע התחלה=ג/>
<קטע התחלה=ג/>איבעיא להו התורם משלו על של חבירו צריך דעתו או לא מי אמרינן כיון דזכות הוא לו לא צריך דעת או דלמא מצוה דיליה היא וניחא ליה למיעבדיה ת"ש תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו במאי עסקינן אילימא מן בעל הכרי על של בעל הכרי ולדעתו דמאן אילימא לדעתו דיליה מאן שוויה שליח אלא לדעתו דבעל הכרי הא קמהני ליה דקעביד שליחותיה אלא משלו על של הכרי ולדעתו דמאן אילימא לדעתו דבעל הכרי הא קמהני ליה אלא לאו לדעתיה דנפשיה ומשלו תורם על של חבירו וא"א צריך דעת הא קמהני ליה אלא לאו אין צריך דעת לעולם משל בעל הכרי על בעל הכרי כדאמר רבא באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום הכא נמי באומר וכו' בעא מיניה רבי ירמיה מר' זירא התורם משלו על של חבירו טובת הנאה של מי מי אמרינן אי לאו פירי דהאיך מי מתקנא כריא דההוא או דלמא אי לאו כריא דההוא לא הויין פירי דהדין תרומה א"ל אמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים יד|כב}})}} את כל תבואת זרעך ונתת איתיביה תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו ואי אמרת טובת הנאה דבעל הכרי הא קא מהני ליה אלא ש"מ טובת הנאה דיליה אמרי לא משל בעל הכרי על של בעל הכרי ולדעתו דבעל הכרי באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום ת"ש דאמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן המקדיש מוסיף חומש ומתכפר עושה תמורה והתורם משלו על שאינו שלו טובת הנאה שלו:
*איבעיא להו: התורם משלו על של חבירו, צריך דעתו או לא?
::מי אמרינן: כיון דזכות הוא לו – לא צריך דעת;
::או דלמא מצוה דיליה היא, וניחא ליה למיעבדיה?
:תא שמע: '''תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו'''.
::במאי עסקינן?
::אילימא מן בעל הכרי על של בעל הכרי, ולדעתו דמאן?
:::אילימא לדעתו דיליה, מאן שוויה שליח?
:::אלא לדעתו דבעל הכרי? הא קמהני ליה, דקעביד שליחותיה!
::אלא משלו על של [בעל]<ref>ב"ח.</ref> הכרי.
::ולדעתו דמאן?
:::אילימא לדעתו דבעל הכרי, הא קמהני ליה!
::<s>אלא לאו לדעתיה דנפשיה, ומשלו תורם על של חבירו.
::ואי אמרת צריך דעת, הא קמהני ליה!</s>
::[אלא לאו, לדעתיה דנפשיה.
::ואי אמרת: התורם משלו על של חבירו צריך דעת, הא קמהני ליה!]<ref>ב"ח.</ref>
::אלא לאו אין צריך דעת?
:לעולם משל בעל הכרי על בעל הכרי;
::כדאמר רבא, 'באומר: "כל הרוצה לתרום יבא ויתרום"',
::הכא נמי באומר וכו'.
 
*בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא:
מלמדו מדרש הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא:
::התורם משלו על של חבירו,
::טובת הנאה של מי?
::מי אמרינן: אי לאו פירי דהאיך, מי מתקנא כריא דההוא?
::או דלמא, אי לאו כריא דההוא, לא הויין פירי דהדין תרומה!
:אמר ליה, אמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים יד|כב}})}}: "את כל תבואת זרעך ונתת".
:איתיביה: '''תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו'''.<ref>לכאורה חסר כאן: "במאי עסקינן? אילימא משל בעל הכרי על של בעל הכרי, ולדעתיה דמאן? אילימא לדעתו דיליה, מאן שווייה שליח? ואלא לדעתו דבעל הכרי? הא קא מהני ליה, דקא עביד שליחותיה! אלא משלו על של בעל הכרי.</ref>
::ואי אמרת: טובת הנאה דבעל הכרי, הא קא מהני ליה!
::אלא [לאו] שמע מינה טובת הנאה דיליה?
:אמרי: לא! משל בעל הכרי על של בעל הכרי, ולדעתו דבעל הכרי;
::באומר: 'כל הרוצה לתרום יבא ויתרום'.
:תא שמע, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן:
::המקדיש מוסיף חומש,
::ומתכפר עושה תמורה;
::והתורם משלו על שאינו שלו, טובת הנאה שלו:
 
 
מקרא מ"ט לא ילמדנו משום דקמהני ליה מדרש נמי קמהני ליה אמר שמואל במקום שנוטלין שכר על המקרא ואין נוטלין שכר על המדרש מאי פסקא<קטע סוף=ג/>
 
'''מלמדו מדרש הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא:'''
 
*מקרא מאי טעמא לא ילמדנו?
::משום דקמהני ליה.
::מדרש נמי קמהני ליה?
מקרא מ"ט לא ילמדנו משום דקמהני ליה מדרש נמי קמהני ליה :אמר שמואל: במקום שנוטלין שכר על המקרא, ואין נוטלין שכר על המדרש. מאי פסקא<קטע סוף=ג/>
::מאי פסקא?<קטע סוף=ג/>
</div>
 
שורה 114 ⟵ 155:
''' איתיביה''' תורם תרומותיו לדעתו. קס"ד השתא כדפירש לעיל משלו על של בעל הכרי קאמר וא"צ דעת ואי אמרת טובת הנאה של בעל הכרי מהני ליה בתרומה זו שוה דינר שיתן לו ישראל. הכא במאי עסקינן דאמר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום ומיירי דתורם משל בעל הכרי על של בעל הכרי: המקדיש בהמה על מנת שיתכפר בו חבירו המקדיש מוסיף חומש דחומש תלאו הכתוב במקדיש דכתיב ואם המקדיש יגאל את ביתו ומתכפר עושה תמורה ובפ"ק דתמורה (דף י.) מפרש טעמא מקרא: והתורם משלו על של חבירו טובת הנאה שלו:<קטע סוף=ת/>
</div>
 
</refernces>