נדרים לו א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 62:
'''תנן הכהנים שפגלו במקדש''' וכו' '''אי אמרת בשלמא שלוחי דשמיא נינהו היינו שפגולן פגול''' — דרחמנא שוינהו שלוחי לכל מילי:
 
'''אלא אי אמרת שלוחי דידן נינהו אמאי פיגולן פיגול''' — שוגג הוא [דקשה] ליה: בשלמא במזיד, נהי דשלוחי דידן נינהו – פיגולן פיגול, דכיון שמפגל במזיד, אינו עושה שליחותו, אלא אדעתא דנפשיה קעביד, וקיימא לן בפרק ב דחולין ([[חולין מ א]]) דאדם אוסר דבר שאינו שלו על ידי מעשה. אבל בשוגג, אי שלוחי דידן נינהו, אמאי פיגולן פיגול? דהא כיון דשוגג הוא, לאו אדעתא דנפשיה קעביד, שמתכוין הוא לעשות שליחותו; ולימא, שליח שויתיך לתקוני ולא לעוותי. ודחינן, '''שאני גבי פיגול דאמר קרא''' וכו'; הלכך בעיין הכא לא איפשיטא. ומיהו, נהי דהכא לא איפשיטא לה, מההיא דפרק קמא דקידושין מוכח דשלוחי שמיא נינהו, וכמו שכתבתי למעלה:
 
''' גופא''' א"ר יוחנן הכל צריכין דעת וכו'. הקשו בתוס' התנן ומייתי לה בפרק האיש מקדש (קדושין נה.) בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר זכרים לעולות כלומר ויקרבו אלמא אין צריכין דעת ותירצו דהתם שאני דכיון שנאבד דעת בעלים הוא שכל כהן שירצה להקריב יקריב: