נדרים לו א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 58:
<div class='gmara_ran'>
==ר"ן==
<קטע התחלה=רן/>'''מתיב''' רב שימי בר אבא אם היה כהן זורק עליו דם חטאתו ואשמו.''' — איכא מאן דאמר, דמדאותיב רב שימי בר אכא מברייתא, ולא אותיב ממתני'ממתניתין, ש"משמע מינה דלא גרס במתניתין "חטאות ואשמות". ואי מהא לא איריא; דהאי דלא אותיב ליה ממתני'ממתניתין, משום דכיון דתנא להו בהדי קיני זבין, ממילא מוכח דחטאות ואשמות דמצורע קאמר. אבל מתניתא, דתני סתמא: '''זורק דם חטאתו ואשמו''', משמע ליה דבכל חטאות קאמר. ואפי'ואפילו הכי שני ליה דדם חטאתו ואשמו של מצורע קאמר:
 
''' תנן''' הכהנים שפגלו במקדש''' וכו' אא"ב'''אי אמרת בשלמא שלוחי דשמיא נינהו היינו שפגולן פגול.''' — דרחמנא שוינהו שלוחי לכל מילי:
 
''' אלא''' א"אאי אמרת שלוחי דידן נינהו אמאי פגולןפיגולן פגול.פיגול — שוגג הוא [דקשה] ליה: בשלמא במזיד, נהי דשלוחי דידן נינהו פיגולן פיגול, דכיון שמפגל במזיד, אינו עושה שליחותו, אלא אדעתא דנפשיה קעביד, וקי"לוקיימא לן בפרק בפ"ב דחולין (דף[[חולין מ. א]]) דאדם אוסר דבר שאינו שלו על ידי מעשה. אבל בשוגג, אי שלוחי דידן נינהו, אמאי פיגולן פיגול? דהא כיון דשוגג הוא, לאו אדעתא דנפשיה קעביד, שמתכוין הוא לעשות שליחותו; ולימא, שליח שויתיך לתקוני ולא לעוותי. ודחי'ודחינן, '''שאני גבי פגולפיגול דאמר קרא''' וכו'; הלכך בעיין הכא לא איפשיטא. ומיהו, נהי דהכא לא איפשיטא לה, מההיא דפ"קדפרק קמא דקידושין מוכח דשלוחי שמיא נינהו, וכמו שכתבתי למעלה:
 
''' גופא''' א"ר יוחנן הכל צריכין דעת וכו'. הקשו בתוס' התנן ומייתי לה בפרק האיש מקדש (קדושין נה.) בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר זכרים לעולות כלומר ויקרבו אלמא אין צריכין דעת ותירצו דהתם שאני דכיון שנאבד דעת בעלים הוא שכל כהן שירצה להקריב יקריב:
שורה 86:
 
<div class='gmara_tosfot'>
 
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>'''אם''' היה כהן. אותו המדיר ממנו זורק חטאתו ואשמו דמשמע ליה דמיירי בחטאת חלב ודם אלמא שלוחי דרחמנא נינהו וה"ה דמצי לאותובי ממתני' חטאות ואשמות: אמאי פיגולו פיגול לימא לתיקוני שדרתיך ולא לעוותי: