ביאור:משלי טז כח: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צמ|איש תהפכות ישלח מדון, ונרגן מפריד אלוף|משלי טז כח}}.

 

 

 

 

'''אלוף''' [[ביאור:אלוף = א. מפקד בדרגה גבוהה, ב. חבר קרוב|= חבר טוב ואהוב]] .

 

 

ופירוש הפסוק הוא: '''איש תהפוכות''' ממציא שקרים, ובכך '''משלח''' ומצית את אש '''המדון''' והמריבה; אולם, רק '''נרגן''' - המייחס לחברו שנאה וכוונה רעה - רק הוא יכול '''להפריד אלוף''' - רק הוא יכול לגרום למריבה לבעור עד שתגרום לחברים להיפרד.

גם אם אנחנו מאד רוצים למנוע מריבות - לא הכל בשליטתנו: תמיד יהיו רמאים ואנשי תהפוכות שיציתו את אש המריבה. מה שחשוב הוא לטפל בגורמים שכן נמצאים בשליטתנו, ולדאוג שהמריבה לא תבער לאורך זמן, ואת זה נוכל לעשות אם לא '''נֵרָגֵן''' - לא נייחס כוונות רעות לחברינו; נסביר לעצמנו, שגם אם מישהו פגע בנו - הוא בוודאי פעל מתוך כוונה טובה ולא מתוך שנאה. כך, גם אם יהיו מריבות, הן יסתיימו מהר ולא יעכירו את האוירה בינינו: {{צ|... ובאין נרגן ישתוק מדון}}. '''

 

 

==פרשת המרגלים==

ולאחר מכן הפכו את דבריהם לגמרי, וטענו שגם הארץ היא רעה, ושבכלל אין טעם להיכנס אליה: '''

 

 

לא ארץ '''זבת חלב ודבש''' שאפשר לאכול '''מפריה''' , אלא '''ארץ אוכלת יושביה''' - בדיוק הפוך ממה שאמרו בהתחלה!

הפסוק נמצא בין שלושה פסוקים המתארים אנשים רעים, שיש להתרחק מהם [[ביאור:זהירות בחיפוש מקום עבודה|גם כשמחפשים מקום עבודה]] .

 

'''