ביאור:משלי טז כח: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
{{צמ|איש תהפכות ישלח מדון, ונרגן מפריד אלוף|משלי טז כח}}.
'''איש תהפוכות''' [[ביאור:תהפוכות = זיג-זג פוליטי|= איש הפכפך, מזגזג, האומר דבר והיפוכו]]
'''ישלח''' = יצית אש (ראו למשל עמוס א ד: {{צ|'''ושילחתי אש''' בבית חזאל, ואכלה ארמנות בן הדד}}); במקרה זה הכוונה לאש המריבה ( [[ביאור:באפס עצים תכבה אש, ובאין נרגן ישתוק מדון|גם
'''נרגן''' [[ביאור:נרגן = האשים את הזולת בכוונה רעה|= החושב שהזולת שונא אותו]]
'''אלוף''' [[ביאור:אלוף = א. מפקד בדרגה גבוהה, ב. חבר קרוב|= חבר טוב ואהוב]] .
'''מפריד אלוף'''
ופירוש הפסוק הוא: '''איש תהפוכות''' ממציא שקרים, ובכך '''משלח''' ומצית את אש '''המדון''' והמריבה; אולם, רק '''נרגן''' - המייחס לחברו שנאה וכוונה רעה - רק הוא יכול '''להפריד אלוף''' - רק הוא יכול לגרום למריבה לבעור עד שתגרום לחברים להיפרד.
שורה 20:
גם אם אנחנו מאד רוצים למנוע מריבות - לא הכל בשליטתנו: תמיד יהיו רמאים ואנשי תהפוכות שיציתו את אש המריבה. מה שחשוב הוא לטפל בגורמים שכן נמצאים בשליטתנו, ולדאוג שהמריבה לא תבער לאורך זמן, ואת זה נוכל לעשות אם לא '''נֵרָגֵן''' - לא נייחס כוונות רעות לחברינו; נסביר לעצמנו, שגם אם מישהו פגע בנו - הוא בוודאי פעל מתוך כוונה טובה ולא מתוך שנאה. כך, גם אם יהיו מריבות, הן יסתיימו מהר ולא יעכירו את האוירה בינינו: {{צ|... ובאין נרגן ישתוק מדון}}. '''
<div class="advanced"
==פרשת המרגלים==
שורה 33:
ולאחר מכן הפכו את דבריהם לגמרי, וטענו שגם הארץ היא רעה, ושבכלל אין טעם להיכנס אליה: '''
::*
לא ארץ '''זבת חלב ודבש''' שאפשר לאכול '''מפריה''' , אלא '''ארץ אוכלת יושביה''' - בדיוק הפוך ממה שאמרו בהתחלה!
שורה 58:
הפסוק נמצא בין שלושה פסוקים המתארים אנשים רעים, שיש להתרחק מהם [[ביאור:זהירות בחיפוש מקום עבודה|גם כשמחפשים מקום עבודה]] .
</div>
'''
|