רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Testbot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{רמב"ם הלכות|ספר אהבה|הלכות תפילה וברכת כהנים|הלכות תפלה וברכת כהנים יש בכללן שתי מצות עשה אחת לעבוד את ה' בכל יום בתפלה שנייה לברך כהנים את ישראל בכל יום: |וביאור שתי מצות אלו בפרקים אלו: |[[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים א|פרק א]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב|פרק ב]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ג|פרק ג]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד|פרק ד]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ה|פרק ה]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ו|פרק ו]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ז|פרק ז]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ח|פרק ח]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ט|פרק ט]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים י|פרק י]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים יא|פרק יא]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים יב|פרק יב]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים יג|פרק יג]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים יד|פרק יד]] · [[רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים טו|פרק טו]]|רמב"ם הלכות קריאת שמע|רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה}}
 
 
{{דרוש שילוב}}
 
<div style="text-align: center;">
=<span style="color: red;">הלכות תפילה וברכת כהנים</span>=
=='''יש בכללן שתי מצוות עשה''':<br />א)לעבוד את ה' בכל יום בתפילה;<br />ב)לברך כהנים את ישראל בכל יום==
</div>
<div style="text-align: center;">
 
==פרק ראשון==
</div>
===א===
מצות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר: ועבדתם את ה' אלקיכם (שמות כג,כה).<br /> מפי השמועה למדו ש"עבודה" זו היא תפילה, שנאמר: ולעבדו בכל לבבכם (דברים יא,יג).<br />אמרו חכמים: אי זו היא עבודה שבלב? זו היא תפילה.<br /><br />
===ב===
ואין מנין התפלות מן התורה,<br />ואין משנה התפלה הזאת מן התורה,<br />ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה.<br />ולפיכך נשים ועבדים חיבין בתפלה, לפי שהיא מצות-עשה שלא הזמן גרמא.<br />אלא חיוב מצוה זו כך הוא:<br />שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש-ברוך-הוא; ואחר-כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה; ואחר-כך נותן שבח והודיה לה, על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.
 
===ג===
אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה; ואם היה ערל שפתיים מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה.<br />וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו: יש שמתפלל פעם אחת ביום, ויש שמתפללין פעמים הרבה.<br />והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהיה<br />וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא.
===ד===
כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע, נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים.<br />ואותם הבנים נתבלבלה שפתם והיתהשפת כל אחד ואחד מערבת מלשונות הרבה.<br />וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צרכו בלשון אחת אלא בשיבוש, שנאמר: ובניהם חצי מדבר אשדודית ואים מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם (נחמיה יג, כד).<br />ומפני זה כשהיה אחד מהם מתפלל, תקצר לשונו לשאל חפציו, או להגיד שבח הקדוש-ברוך-הוא בלשון הקדש, עד שיערבו עמה לשונות אחרות.<br />וכיון שראה ערא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר:שלש ראשונות—שבח לה'; ושלש אחרונות—הודיה; ואמצעיות—יש בהן שאלת כל הדברים, שהם כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הצבור כלם, כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן במהרה.<br />ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלמה כתפלת בעלי הלשון הצחה.<br />ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסֻדרות בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העִלֶג.
===ה===
וכן תקנו שיהא מנין התפילות כמנין הקרבנות: שתי תפילות בכל יום כנגד שני תמידין; וכל יום שיש בו קרבן מוסף תקנו בו תפלה שלישית כנגד קרבן מוסף.<br />ותפלה שהיא כנגד תמיד של בקר — היא הנקראת: תפלת השחר; ותפלה שכנגד תמיד של בין הערבים — היא הנקראת: תפלת מנחה; ותפלה שכנגד המוספין — היא הנקראת : תפלת המוספין.
===ו===
וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלה אחת בלילה — שהרי אברי תמיד של בין הערבים מתעכלין והולכים כל הלילה, שנאמר: היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר (ויקרא ו, ב); כענין שנאמר: ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי (תהלים נה, יח).<br />ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה; ואף-על-פי-כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית לקבלוהָ עליהם כתפילת חובה.
===ז===
וכן תקנו תפלה אחר תפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה ביום תענית בלבד, כדי להוסיף תחינה ובקשה מפני התענית — וזו היא תפילה הנקראת: תפלת נעילה, כלומר: ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה; לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה.
===ח===
נמצאו התפלות בכל יום-שלש: ערבית, ושחרית, וּמנחה; ובשבתות ובמועדים ובראשי חדשים-ארבע: שלש של כל היום ותפלת המוספין; וביום הכפורים-חמש: ארבע אלו ותפלת נעילה.
===ט===
תפלות אלו אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן: אם רצה אדם להתפלל כל היום כֻלו — הרשות בידו.<br />וכל אותן התפלות שיוסיף — כמו מקריב נדבות.<br />לפיכך צריך שיחדש דבר בכל ברכה וברכה מן האמצעיות מעין הברכות.<br />ואם חדש אפילו בברכה אחת — דיו, כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה.<br />ושלש ראשנות ושלש אחרונות — לעולם אין מוסיפין בהן, ולא פוחתין מהן, ואין משנין בהן דבר.
===י===
אין הציבור מתפללין תפילת נדבה, לפישאין הצבור מביאין קרבן נדבה.<br />לא יתפלל אפלו יחיד מוסף שתים: אחת חובת היום ואחת נדבה — לפי שאין מתנדבין קרבן מוסף.<br />ויש מן הגאונים שהורה: שאסור להתפלל תפלת נדבה בשבתות וימים טובים, לפי שאין מקריבין בהם נדבה, אלא חובת היום בלבד.