ביאור:משלי יד יח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
'''נחלו''' = קיבלו נחלה, חלק בארץ; '''
'''פתיים''' [[ביאור:פתי = המשתכנע בקלות רבה מדי|= אנשים המשתכנעים בקלות
'''איוולת ''' [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחיות]]
'''ערומים''' [[ביאור:ערמה = היכולת להטעות|= אנשים שמכירים את דרכי ההטעיה ויודעים וגם להיזהר מהטעיות]]
'''יכתירו''' = יקיפו, יבדקו מכל הכיוונים. '''
שורה 16:
הפסוק ממשיל את עולם החכמה לארץ שיש בה '''נחלות''' , וכל אדם מקבל בה נחלה לפי מעשיו:
::*'''הפתיים'''
::*לעומתם, '''הערומים''' לא מאמינים לכל דבר: הם מכירים את דרכי ההטעיה, ויודעים שלא כל אדם שיש לו ביטחון עצמי הוא באמת אדם חכם ומעמיק; לכן, כאשר הם שומעים דעה, הם '''מכתירים''' אותה, בודקים אותה בעצמם מכל הכיוונים, לפני שהם משתכנעים להאמין בה, ונחלתם סמוכה לנחלת '''הדעת''' .
הפסוק שלנו מתייחס לעולם הדעות והמחשבות; פסוק קודם מתייחס לעולם המעשים [[משלי יד טו]] {{צ|פתי יאמין לכל דבר, '''וערום''' יבין לאשרו}} ( [[ביאור:פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו|פירוט]] ).
==פירושים נוספים==
1. פירשנו שהמילים '''יכתירו דעת''' מתארות את התנהגותם של הערומים, המקיפים את הדעת מכל הכיוונים, כמו ב {{צמ|'''כתרו''' את בנימן, הרדיפהו...|שופטים כ מג}}.
2. ויש שפירשו, שהערומים מתייחסים לדעת בכבוד, כמו לכתר; ושמים אותה בעדיפות ראשונה: " {{צפ|תוכן=יעשוהו כתר לראשם}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , " {{צפ|תוכן=אוחזים בדעת ועושים אותה כתר לראשם ויתפארו בה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . וייתכן שלכך התכוון הפייטן כשכתב " {{צפ|תוכן=דעה חכמה לנפשך, והיא כתר לראשך}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:דרור יקרא|דונש בן לברט, דרור יקרא, בית אחרון]] )|}} .
3. ויש שפירשו שהמילים '''יכתירו דעת''' מתארות את שכרם של הערומים, הזוכים לכתר של כבוד כתוצאה מהדעת: " {{צפ|תוכן='''יכתירו''' - יקנו כתר הדעת, ויעלו לגדולת החכמים.}} " {{קטן|קטן= (אבן עזרא)|}} .
ראו גם: [[הגאון מווילנה על משלי טו ו]] .
</div>
'''
{{קטן|קטן= |}}
{{מקורות|מקורות=
| |||