ביאור:משלי י כו: הבדלים בין גרסאות בדף

משלי י כו: {{צצמ|כחומץכחמץ לשינייםלשנים וכעשן לעיניים -לעינים, כן '''העצל לשולחיו}} ''' לשלחיו|משלי י כו}}

1. [{{קטן|קטן= (ע"פ ר' יונה גירונדי, מלבי"ם])|}} : '''

::* {{צ|החומץ}} נועד לעורר את התיאבון (ע'ראו רות ב יד: {{צ|ויאמר לה בועז לעת האוכל: גושי הלום ואכלת מן הלחם, וטבלת פיתך בחומץ...}}; ע'ראו גם [http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l2114_111a.htm תלמוד בבלי, שבת קיא.] - מדברי רש"י נראה שהיה מקובל לטבול לחם בחומץ לפני האכילה). אך כשאוכלים יותר מדי חומץ זה מקהה את {{צ|השיניים}} (ע'ראו בתלמוד שם), ואז אי אפשר לאכול - למרות שיש תיאבון.

2. [אראל; {{קטן|קטן= הפירוש נולד(אראל, במדורתמדורת נח"ת, ל"ג בעומר ה'תשנ"ט)|}} ]: '''

::*כך {{צ|העצל}} נדבק {{צ|לשולחיו}} - גם כשהם מנסים לשלוח אותו לעשות משהו, הוא לא הולך, אלא אומר "אין לי כוח, אני רוצה להישאר כאן...".

והמסר המעשי הוא - תיזהרו כשאתם שולחים מישהו לבצע בשבילכם משימה; אם אתם רואים שהוא מנסה "להידבק" למקום ולהתחמק מהמשימה בתירוצים שונים, עדיף שתעזבו אותו; גם אם בסוף תצליחו לגרום לו לקחת על עצמו את המשימה, הוא יעשה אותה בעצלות ויגרום לכם יותר נזק מתועלת...