ביאור:משלי יז כז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
{{צמ|חושך אמריו - יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה|משלי יז כז}}
'''חושך''' (קרא: חוסך) [[ביאור:חשך (חסך) = לא נתן|= מונע, לא נותן]]
'''חושך אמריו''' = לא נותן את אמריו, כלומר שותק
'''חושך אמריו יודע דעת''' = מי שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה לשמוע אחרים וכך הוא '''יודע''' יותר. '''
'''יקר''' [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|= נכבד וחשוב]]
'''רוח''' [[ביאור:רוח = תנועה מהירה של אויר, יצור חי, או מחשבות|= מחשבה]]
'''יקר רוח''' = מי שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה לחשוב מחשבות בעלות ערך רב; הוא לא עסוק בדיבורים ולכן פנוי לפתח את עולמו הרוחני הפנימי.
'''תבונה''' [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= כישרון להסיק מסקנות
'''איש תבונה''' = מי שמונע את עצמו מדיבורים, זוכה לפתח את המחשבה ואת כישרון הסקת מסקנות
אין להסיק מכאן, שבכל מקרה צריך לשתוק; אלא, שלפני שפותחים את הפה, יש לחשוב מה התועלת שתצמח מהדיבור, ולשקול את התועלת הזאת כנגד שלוש התועליות שבשתיקה - "יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה". ''' '''
[[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|הפסוק הבא מתאר יתרונות נוספים של השתיקה]] .▼
<div class="advanced">
==פסוקים דומים==
▲[[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|הפסוק הבא מתאר יתרונות נוספים של השתיקה]] . '''
הביטוי '''איש תבונה''' נזכר בפסוקים נוספים, למשל: {{צמ|מים עמקים עצה בלב איש, '''ואיש תבונה''' ידלנה|משלי כ ה}}: מי ששותק, יכול להתבונן בזולת ומתוך כך לדעת מה יש בליבו ( [[ביאור:סוד הצלחתו של איש תבונה|פירוט]] ).
==פירושים נוספים==
|