ביאור:משלי טו יג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
יש אנשים (ובמיוחד נשים) שנכנסים לדיכאון כי לדעתם הם לא מספיק יפים, והם חושבים שהדבר מפריע להם להגיע להישגים בחיים, למשל למצוא בן/בת זוג. ספר משלי ממליץ לפעול בכיוון ההפוך - לא לתת למראה החיצוני לפגוע בשמחה, אלא להשתמש בשמחה כדי לשפר את המראה החיצוני: '''
 
{{צמ|לב שמח ייטביֵיטִב פניםפָּנִים, ובעצבת לב רוח נכאהנְכֵאָה|משלי טו יג}}'''
 
'''לב''' = מקום המחשבות, המסמל את האופי (ראו [[ביאור:לב מלא ברוח|לב מלא ברוח]] ).
שורה 10:
'''ייטיב''' = יעשה טוב, יְיַפֶּה (כמו ב {{צמ|והנער טבת מראה מאד|בראשית כד טז}}, {{צמ|וגם הוא טוב תאר מאד|מלכים א א ו}}).
 
'''לב שמח ייטיב פנים''' = כשלאדם יש אופי שמח, כשליבו מלא במחשבות שמחות, גם הפנים שלו נראות טובות ויפות. ומכאן שגם ההיפך נכון - כשהאדם עצוב הוא נראה פחות טוב, כדברי המשורר " {{צפ|תוכן=כשאת בוכה - את לא יפה...}} ".
 
אך כשלאדם יש אופי עצוב ומדוכדך, אין זה מתבטא מייד במראה החיצוני. האדם מסוגל לשמור את העצבות שלו בלב ולהציג פנים שמחות כלפי חוץ, כמו שנאמר ב {{צמ|גם בשחוק יכאב לב, ואחריתה שמחה תוגה|משלי יד יג}}( [[ביאור:גם בשחוק יכאב לב, ואחריתה שמחה תוגה|פירוט]] ).
'''רוח נכאה''' [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה עצובה שגורמת נזק|= מחשבה נֵכָה, שבורה, שאינה יכולה לדמיין מצב טוב יותר; מחשבה מיואשת]] .
 
אך העצבות משפיעה מבפנים - על המחשבות: '''
 
'''רוח נכאה''' [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה עצובה שגורמת נזק|= מחשבה נֵכָה, שבורה, שאינה יכולה לדמיין מצב טוב יותר; מחשבה מיואשתומיואשת]] .
 
החצי השני של הפסוק - '''בעצבתובעצבת לב רוח נכאה''' -= אינוכשאדם מתייחסנמצא ישירותבמצב למראהשל החיצוני.עצבות הואודיכאון, טועןקשה טענהלו כלליתלשלוט יותרבמחשבות -שלו, שאדםכל בעלמחשבה אופישהוא דכאונימנסה נוטהלהעלות לחשובבדעתו מחשבות"נשברת" עצובות.וסוטה טענהלכיוון זו אושרה במחקריםשל פסיכולוגייםייאוש: " {{צפ|תוכן=כאשר אנשים מדוכאים מנסים להיאבק במחשבותיהם הדכאוניות, נבצר מהם ליצור לעצמם חלופות טובות יותר. לאחר שהחל הגל הדכאוני של המחשבה, יש לו השפעה חזקה, כמעט מגנטית, על מסלול האסוציאציות. לדוגמה, כאשר אנשים נתבקשו לפענח משפטים קצרים, שסדר המילים בהם השתבש, הם הצליחו בפיענוח היגדים דכאוניים ("העתיד הקרוב נראה רע") הרבה יותר מאשר בפיענוח היגדים מרנינים ("העתיד הקרוב נראה נפלא"). נטיית הדיכאון להנציח את עצמו משפיעה אפילו על הסוגים של הסחות-הדעת שאנשים בחרו בהם. כאשר ניתנה לאנשים מדוכאים רשימה של דרכים - חלקן עליזות וקלות וחלקן כבדות ורציניות - להסיח את דעתם ממשהו עצוב... הם בחרו במידה גדולה יותר בפעילויות המלנכוליות. ריצ'ארד ונצלאף (Wenzlaff), פסיכולוג מאוניברסיטת טקסס, שערך מחקרים אלה, הגיע למסקנה כי אנשים שכבר נקלעו לדיכאון צריכים לעשות מאמץ מיוחד כדי למקד את תשומת ליבם במשהו עליז לחלוטין, ולהשגיח בקפדנות שלא יבחרו בשגגה במשהו - סרט סוחט דמעות, ספר טרגי - שישוב ויקדיר את מצב רוחם}} " {{קטן|קטן= (ד"ר דניאל גולמן, אינטלגנציה רגשית, עמ' 90)|}} .
 
2. המושג '''רוח נכאה''' נזכרמייבשת בפסוקיםאת נוספים,העצמות וביניהםופוגעת בבריאות הגוף (כמו שנאמר [[ביאור:השמחה משפרת את הבריאות|רוח נכאה תייבש גרם]] - רוח נכאה מייבשת את העצמות ופוגעת בבריאות הגוף;), וכאשר אדם לא בריא, הוא נראה רע (ראוכמו נחמיהבנחמיה ב ב: {{צ|מדוע '''פניך רעים''' , ואתה אינך חולה?! אין זה כי אם רע לב!}}). לפי זה, ישוכך להשליםבסופו אתשל החצידבר השני:העצבות כשהלבמשפיעה עצוב,גם הרוח נכאה, הבריאות נפגעת וכתוצאה מכך גםעל המראה החיצוני {{קטן|קטן= (ודומה לזה פירש רבי יונה גירונדי)|}} . '''
 
'''ובעצבת לב רוח נכאה''' = כשלאדם יש אופי עצוב ומדוכדך, המחשבות שלו שבורות, ואפילו במחשבות הוא לא מסוגל לדמיין את עצמו נראה טוב יותר, ולכן אין סיכוי שיצליח לשפר את מראהו החיצוני.  '''
<div class="advanced">
 
==מה הקשר בין שני חצאיחלקי הפסוק? '''==
==פירושים נוספים==
1. ייתכן שהקשר הוא ניגודי - הפסוק בא ללמד שיש הבדל בין שמחה לבין צער: השמחה מתבטאת במראה החיצוני של הפנים, אך הצער מתבטא בעיקר ברוח - במחשבות - ולא תמיד רואים אותו על הפנים. והדברים מיועדים במיוחד לאנשים העוסקים באבחון וייעוץ {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} .
החצי השני של הפסוק - '''בעצבת לב רוח נכאה''' - אינו מתייחס ישירות למראה החיצוני. הוא טוען טענה כללית יותר - שאדם בעל אופי דכאוני נוטה לחשוב מחשבות עצובות. טענה זו אושרה במחקרים פסיכולוגיים: " {{צפ|תוכן=כאשר אנשים מדוכאים מנסים להיאבק במחשבותיהם הדכאוניות, נבצר מהם ליצור לעצמם חלופות טובות יותר. לאחר שהחל הגל הדכאוני של המחשבה, יש לו השפעה חזקה, כמעט מגנטית, על מסלול האסוציאציות. לדוגמה, כאשר אנשים נתבקשו לפענח משפטים קצרים, שסדר המילים בהם השתבש, הם הצליחו בפיענוח היגדים דכאוניים ("העתיד הקרוב נראה רע") הרבה יותר מאשר בפיענוח היגדים מרנינים ("העתיד הקרוב נראה נפלא"). נטיית הדיכאון להנציח את עצמו משפיעה אפילו על הסוגים של הסחות-הדעת שאנשים בחרו בהם. כאשר ניתנה לאנשים מדוכאים רשימה של דרכים - חלקן עליזות וקלות וחלקן כבדות ורציניות - להסיח את דעתם ממשהו עצוב... הם בחרו במידה גדולה יותר בפעילויות המלנכוליות. ריצ'ארד ונצלאף (Wenzlaff), פסיכולוג מאוניברסיטת טקסס, שערך מחקרים אלה, הגיע למסקנה כי אנשים שכבר נקלעו לדיכאון צריכים לעשות מאמץ מיוחד כדי למקד את תשומת ליבם במשהו עליז לחלוטין, ולהשגיח בקפדנות שלא יבחרו בשגגה במשהו - סרט סוחט דמעות, ספר טרגי - שישוב ויקדיר את מצב רוחם}} " {{קטן|קטן= (ד"ר דניאל גולמן, אינטלגנציה רגשית, עמ' 90)|}} .
 
2. כפי שהסברנו למעלה, העצבות אמנם לא משפיעה מייד על המראה החיצוני, אך היא פוגעת בבריאות ובך לטווח ארוך פוגעת גם ביופי.
 
3. יש מפרשים, שגם ה '''פָנִים''' כאן מסמלים את בריאות הגוף והנאתו: " {{צפ|תוכן=...שלא יעלה על הדעת שאין תועלת והפסד על מחשבות הלב... כי יש ללב פועל בגוף - כי עיקר הנאת הגוף וצערו תלויים בלב, כי '''משמחת הלב''' יגיע עיקר תענוג הגוף... '''ובעצבת ליבו''' ויגונו יגיע שבר רוח, ולא תימצא הנאה לגוף עם שבר רוח}} " {{קטן|קטן= (הרב יונה גירונדי)|}} . '''
מה הקשר בין שני חצאי הפסוק? '''
 
34. ישויש מפרשים, שבפסוקנו המושג " '''רוח נכאה''' " מתאר מראה חיצוני - " {{צפ|תוכן=יראה לך... רוח של זעף}} " {{קטן|קטן= (רש"י, יסוד מלכות)|}} , ולפי זה הוא אכן מנוגד לביטוי " '''ייטיב פנים''' ". '''
1. כפי שפירשנו למעלה, יש להשלים את החצי השני במידת "קל וחומר": כשהלב עצוב, אפילו הדמיון שבור ואינו מסוגל לדמיין מראה חיצוני יפה יותר, ומכאן, קל וחומר שהפנים נפולות ומכוערות.
 
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המושג "רוח נכאה" [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה עצובה שגורמת נזק|בפסוקים אחרים]] . '''
2. המושג '''רוח נכאה''' נזכר בפסוקים נוספים, וביניהם [[ביאור:השמחה משפרת את הבריאות|רוח נכאה תייבש גרם]] - רוח נכאה מייבשת את העצמות ופוגעת בבריאות הגוף; וכאשר אדם לא בריא, הוא נראה רע (ראו נחמיה ב ב: {{צ|מדוע '''פניך רעים''' , ואתה אינך חולה?! אין זה כי אם רע לב!}}). לפי זה, יש להשלים את החצי השני: כשהלב עצוב, הרוח נכאה, הבריאות נפגעת וכתוצאה מכך גם המראה החיצוני {{קטן|קטן= (ודומה לזה פירש רבי יונה גירונדי)|}} . '''
::
 
5. אפשר לפרש שה '''פָנִים''' כאן מסמלים את הכיוון שאליו האדם '''פונה''' ומסתכל: '''לב שמח ייטיב פנים''' = כשהאדם שמח, הוא מצליח להתקדם היטב בכל כיוון שאליו הוא פונה; אך כשהאדם עצוב, רוחו שבורה ואין לו מוטיבציה להתקדם לשום כיוון: " {{צפ|תוכן=כי השתוקקות האדם למצוה לעשותה או לשאר דברים היא באה מהרוח השורה בו... מי '''שליבו שמח''' בעמלו, ייטב '''פנים''' שלו... אבל מי '''שליבו עצב''' - '''הרוח''' שלו... '''שבורה''' , ונפשו קצה בכל דבר, ואינו עושה כלל}} " {{קטן|קטן= ( [[:הגאון מווילנה על משלי טו יג|הגאון מווילנה]] )|}} .
3. יש מפרשים, שבפסוקנו המושג " '''רוח נכאה''' " מתאר מראה חיצוני - " {{צפ|תוכן=יראה לך... רוח של זעף}} " {{קטן|קטן= (רש"י, יסוד מלכות)|}} , ולפי זה הוא אכן מנוגד לביטוי " '''ייטיב פנים''' ". '''
 
6. ויש מפרשים, שגם ה"פנים" וגם ה"רוח" הם משל לתקשורת בין ה' לבין האדם - ה' "מסביר פנים" לאדם, ומשרה עליו את "רוח הקודש": " {{צפ|תוכן='''פנים''' בפנים דיבר ה' עמכם... '''רוחי''' אשר עליך...}} <span class="psuq" style="font-size: 105%;">
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המושג [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה עצובה שגורמת נזק|בפסוקים אחרים]] .
''' '''''' " {{קטן|קטן= ( [[:הגאון מווילנה על משלי טו יג|הגאון מווילנה]] )|}} . '''
 
47. ויש מפרשים, שהניגוד העיקרי בפסוק הוא בין "פנים" לבין "רוח", ויש לקרוא את החצי השני של הפסוק "ובעצבת לב '''ייטיב''' רוח נכאה"; כלומר, לב שמח בהנאות החומריות משפר רק את המראה החיצוני, בעוד שלב עצוב המצטער על חטאיו משפר גם את המחשבות הפנימיות {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''
 
::*אולם, לא ברור לי מניין לו ש"לב שמח" מתייחס דווקא לשמחה בהנאות חומריות לו"עצבת לב" מתייחסת דווקא לעצבות על חטאים.
 
</div>