ויקיטקסט

ביאור:חכם: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
{{מאמר הגדרה}}
 
'''חכמה''' היא הכישרון לשמוע וללמוד, לדבר ללמד. כך הסבירו חכמינו את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת: " {{צפ|תוכן=חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש}} " {{קטן|קטן= (רש"י על שמות לא ג)|}} . '''ואכן, בפסוקים רבים החכמה קשורה ללמידה, לשמיעה ולאזניים:
 
::* {{צמ|כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא '''למדתי חכמה''' , ודעת קדשים אדע|משלי ל ב}}'''▼
פירוש זה מתייחס רק לצד אחד של החכמה - היכולת לשמוע וללמוד; בספר משלי, לחכמה יש גם צד שני - היכולת לדבר וללמד (והקשר בין הדברים מתבטא גם בהלכה, למשל: " {{צפ|תוכן=נשים ועבדים פטורים מתלמוד תורה... ואין האישה חייבת ללמד את בנה, '''שכל החייב ללמוד חייב ללמד'''}} " - {{קטן|קטן= [http://www.mechon-mamre.org/i/1301.htm רמב"ם, תחילת הלכות תלמוד תורה] |}} ).▼
::▼
::*משלי ב ב: {{צ|'''להקשיב לחכמה אזנך''' , תטה לבך לתבונה}}
 
'''חכמה''' היא גם הכישרון לדבר וללמד; בפסוקים רבים החכמה קשורה לדיבור ולפה:
 
::*משלי טו ב : {{צ|לשון '''חכמים''' תיטיב דעת, ופי כסילים יביע איוולת}} '''
::
 
==בחינה עצמית - האם אני חכם?==
 
::*האם אני אוהב לשמוע עצות מהזולת? (משלי יב טו): {{צ|דרך אויל ישר בעיניו, ושמע לעצה '''חכם'''}}.
::*האם אני משתדל לשמוע ביקורת מהזולת? (משלי טו לא): {{צ|אוזן שומעת תוכחת חיים - בקרב '''חכמים''' תלין}}. האם אני אוהב את מי שמותח עליי ביקורת, גם כאשר הוא טיפש? (משלי ט ח): {{צ|אל תוכח לץ פן ישנאך, '''הוכח לחכם''' ויאהבך}} ( [[ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים|פירוט]] ).
::*האם, כאשר אני מותח ביקורת על הזולת, אני משתדל לגרום לו להרגיש יפה ומוצלח למרות הביקורת? {{צמ|נזם זהב וחלי כתם - מוכיח חכם על אזן שמעת|משלי כה יב}}( [[ביאור:חכמים מותחים ביקורת באופן שמייפה את השומע|פירוט]] )
::*האם אני רגיל ללמוד מכל אדם בענוה, ולהישמר מדברי גאוה? (משלי יד ג): {{צ|בפי אויל חטר גאוה; '''ושפתי חכמים''' תשמורם}} ( [[ביאור:בפי אויל חוטר גאוה, ושפתי חכמים תשמורם|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל לנסח את דברי באופן קצר, יפה וברור? (משלי טו ב): {{צ|'''לשון חכמים''' תיטיב דעת, ופי כסילים יביע איוולת}} ( [[ביאור:בקיצור ולעניין|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל להוסיף על דברים שלמדתי מהזולת, וללמד אותם לאחרים בצורה יפה יותר? (משלי טו ז): {{צמצ|''' שפתי חכמים''' יזרו דעת,; ולב כסילים לא כן|משלי טו ז}} ( [[ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש|פירוט]] ).▼
::*האם אני מסוגל לדבר בצורה מוצפנת, כך שהמידע שאני מעביר לא יגיע לידי האויב החיצוני או הפנימי? {{צמ|חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה|משלי י יד}}( [[ביאור:חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרובה|פירוט]] ) '''.▼
 
==מושגים דומים ומנוגדים==
בספר משלי, '''החכמים''' משתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור - אוזן, שפתיים, פה, לשון (בניגוד לנבונים - שמשתמשים בעיקר בלב); ראו:
::* [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]]
שורה 14 ⟵ 32:
 
חכמה קשורה ללימוד ולמציאה (בניגוד לתבונה - שאותה האדם מפיק מתוך ליבו):
 
▲::* {{צמ|כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא '''למדתי חכמה''' , ודעת קדשים אדע|משלי ל ב}}
::* {{צמ|אשרי אדם '''מצא חכמה''' , ואדם יפיק תבונה|משלי ג יג}}
::* {{צמ|כן דעה '''חכמה''' לנפשך, אם '''מצאת''' , ויש אחרית ותקותך לא תכרת|משלי כד יד}}
 
החכמים מגלים את ידיעותיהם לאחרים, גם אם בצורה מוצפנת ובזהירות:
▲::* {{צמ|חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה|משלי י יד}}( [[ביאור:חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרובה|פירוט]] ) '''
▲::
▲::* {{צמ|שפתי חכמים יזרו דעת, ולב כסילים לא כן|משלי טו ז}}( [[ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש|פירוט]] )
 
החכמים מתייחסים ברצינות לאזהרות שמזהירים אותם המורים, הם אינם סומכים על מחשבותיהם הפרטיות בלבד, הם יראים להחליט לבד ונזהרים מרע (בניגוד [[ביאור:ערמה = היכולת להטעות|לערומים,]] שנזהרים רק לאחר שהם רואים את הרע בעיניים שלהם, ובניגוד [[ביאור:כסיל = השונא דעת|לכסילים]] , שסומכים לגמרי על לבם); ראו:
שורה 29 ⟵ 42:
 
החכמה מציינת כישרון ללמוד מכל דבר - גם מבני-אדם אחרים וגם מהתבוננות בטבע (בניגוד [[ביאור:מוסר = א. צרות, ב. ביקורת|למוסר]] , שמציין רק לימוד מתוך ייסורים, טעויות או צרות); ראו:
 
::* [[ביאור:שתי דרכי-לימוד, מסקנה אחת|ראה דרכיה וחכם - ראיתי לקחתי מוסר]] .
 
החכמה קוראת לכולם לשמוע אותה וללמוד אותה - ראו:
 
::* [[ביאור:החכמה קוראת|החכמה קוראת]]
::* [[ביאור:חכמות וכסילות - מי תנצח?|חכמות וכסילות - מי תנצח?]] '''
שורה 37 ⟵ 52:
 
האנשים שדבריהם שולבו בספר משלי נקראים חכמים - כי שלמה למד מהם; ראו:
 
::* [[ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים|גם אלה לחכמים - הט אזנך ושמע דברי חכמים]]
 
חכמה אינה לימוד תיאורטי בלבד - אלא לימוד מעשי, לימוד שמטרתו להשפיע על ההתנהגות. החכם אוהב לקבל ביקורת, וגם להיפך - מי שמתרגל לקבל ביקורת, סופו שיהיה חכם: '''
 
::* [[ביאור:מש יט 20|<div class="future">
החכם אוהב ללמוד מהזולת - הוא יודע לתת ולקבל עצות ותוכחות מעשיות:
::*משלי טו לא: {{צ|אוזן שומעת '''תוכחת''' חיים - בקרב '''חכמים''' תלין}} (ראו [[ביאור:ראיה ושמיעה בספר משלי|ראיה ושמיעה]] )
::* {{צמ|לא יאהב לץ '''הוכח''' לו, אל '''חכמים''' לא ילך|משלי טו יב}}▼
::*משלי ט ח: {{צ|אל תוכח לץ פן ישנאך, '''הוכח לחכם''' ויאהבך}} (ראו [[ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים|מותר לפתי להוכיח את החכם]] ) [[ביאור:מש יט 20|<div class="future">
::'' </div>
::]]
::* {{צמ|דרךשמע אוילעצה ישרוקבל בעיניומוסר, ושמעלמען לעצהתחכם חכםבאחריתך|משלי יביט טוכ}}
::* {{צמ|בן חכם מוסר אב, ולץ לא שמע גערה|משלי יג א}}( [[ביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] )
::* {{צמ|שמע עצה וקבל מוסר, למען תחכם באחריתך|משלי יט כ}}
 
כדי ללמוד היטב, דרושה יראת ה', ודרושות גם שנות חיים רבות; ראו:▼
  '''
 
▲כדי ללמוד היטב, דרושה יראת ה', ודרושות גם שנות חיים רבות; ראו:
::* [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]]
::* [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|בישישים חכמה]] '''
שורה 59 ⟵ 70:
 
כשהבן חכם - הוא לומד הרבה מאביו, ולכן אביו שמח; ראו:
 
::* [[ביאור:בן חכם בספר משלי|בן חכם ישמח אב]] '''
::
 
היכולת ללמוד וללמד עוזרת לחכמים להסביר את עצמם ולשמוע את ההסברים של זולתם, ראו:
 
::* [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|החכמים מצליחים להרגיע מריבות]] '''
::
 
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד '''חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש '''בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו:
 
::* [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]]
::* [[ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]]
שורה 78 ⟵ 92:
 
החכמים ראויים לכבוד - הכבוד הוא הנחלה הטבעית שלהם:
 
::* {{צמ|כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון|משלי ג לה}}( [[ביאור:כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון|פירוט]] )
 
ניגודו של החכם הוא [[ביאור:כסיל = השונא דעת|הכסיל = הטיפשהשונא הרעללמוד]] .
 
==ביטויים נוספים==
שורה 87 ⟵ 102:
::* [[ביאור:חכם לב = הלומד ומפנים|חכם לב]]
<div class="future">
 
==מקורות נוספים==
▲פירושחכם זההוא מתייחסהיודע רק'''ללמוד''' לצדוגם אחד של החכמה - היכולת לשמוע'''ללמד''' וללמוד; בספר משלי, לחכמה יש גם צד שני - היכולת לדבר וללמד (והקשר בין הדברים מתבטא גם בהלכה, למשל: " {{צפ|תוכן=נשים ועבדים פטורים מתלמוד תורה... ואין האישה חייבת ללמד את בנה, '''שכל החייב ללמוד חייב ללמד'''}} " -( {{קטן|קטן= [http://www.mechon-mamre.org/i/1301.htm רמב"ם, תחילת הלכות תלמוד תורה] |}} ). '''
 
==פסוקים נוספים בספר משלי==
שורה 109 ⟵ 127:
::*משלי יד ח: " {{צ|חכמת}} {{צ|ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה}} " (ראו [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה|מה מבין הערום]] ).
::*משלי יד כד: {{צ|עטרת חכמים עשרם, אולת כסילים אולת}} ( [[ביאור:עטרת חכמים עשרם. איוולת כסילים איוולת|פירוט]] ).
▲::* {{צמ|לא יאהב לץ '''הוכח''' לו, אל '''חכמים''' לא ילך|משלי טו יב}}
::*משלי טז טז: {{צ|קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף}} (ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::*משלי יז טז: {{צ|למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה ולב אין}} (ראו [[ביאור:הכסיל "שכח את הלב בבית"|לב כסיל]] )
שורה 125 ⟵ 144:
 
ראו גם:<span dir="ltr">
[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/kohelet3.htm <span>חכמה וחכמים בספר קהלת] '''  
 
חכמה וחכמים בספר קהלת''' ] '''  
::* {{צמ|ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו|קהלת א יג}}
::* {{צמ|דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת|קהלת א טז}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:חכם"