ביאור:תבונה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
{{מאמר הגדרה}}
 
'''תבונה''' או '''בינה''' היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. כך פירשו חכמינו על הפסוק {{צמ|ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה '''ובתבונה''' ובדעת ובכל מלאכה|שמות לא ג}}: {{צפ|תוכן=חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . ואכן, בספר משלי התבונה קשורה בדרך-כלל ללב - מקום המחשבות:
 
::*משלי יח טו: {{צ|'''לב נבון''' יקנה דעת, ואוזן חכמים תבקש דעת}}
בספר משלי, '''הנבונים''' משתמשים בעיקר '''בלב''' ( [[ביאור:לב = מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור; ראו:
::*משלי יט ח: {{צ|קונה '''לב''' - אוהב נפשו, שומר '''תבונה''' למצוא טוב}}
 
==בחינה עצמית - האם אני נבון?==
::* [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]]
 
::* [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] .
::*האם, כשאני לומד משהו, הוא נשאר בזכרון שלי לאורך זמן? {{צמ|'''בלב נבון''' תנוח חכמה, ובקרב כסילים תודע|משלי יד לג}}( [[ביאור:קוצים בלב|פירוט]] ).
::*האם קל לי לשלוף מידע מתוך הזיכרון? {{צמ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת '''לנבון''' נקל|משלי יד ו}}( [[ביאור:ביקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל למצוא פתרונות לבעיות בעזרת האמצעים שבידי, גם כאשר נראה שהם לא מספיקים? {{צמ|את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|משלי יז כד}}( [[ביאור:את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|פירוט]] ) .
::*האם אני מעז לחקור ולבדוק היטב גם אנשים עשירים, שחושבים שהם חכמים גדולים? {{צמ|חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו|משלי כח יא}}'''
::
::*האם אני משחק במשחקים הדורשים חכמה ומחשבה? {{צמ|כשחוק לכסיל עשות זמה, וחכמה '''לאיש תבונה'''|משלי י כג}}( [[ביאור:אוטומטי כמו הצחוק|פירוט]] ).
::*האם אני שמח כשאני מצליח לשנות לטובה את התנהגותי? {{צמ|אולת שמחה לחסר לב, '''ואיש תבונה''' יישר לכת|משלי טו כא}}( [[ביאור:איוולת - שמחה לחסר-לב, ואיש תבונה יישר לכת|פירוט]] ).
::*האם אני משתדל לחסוך במילים כדי שאוכל לחשוב בנחת על הדברים שאני שומע? {{צמ|חושך אמריו יודע דעת, וקר רוח '''איש תבונה'''|משלי יז כז}}( [[ביאור:ככל ששותקים יותר - מרוויחים יותר|פירוט]] ).
::*האם, כשאני חושב על ידיעה ששמעתי (למשל בחדשות) ומנסה להבין את משמעותה, אני משתדל לברר את כל העובדות הנוספות הקשורות לנושא כדי שהמסקנות שלי יהיו מבוססות? {{צמ|'''לב נבון''' יבקש דעת, ופני כסילים ירעה אולת|משלי טו יד}}( [[ביאור:לב נבון יבקש דעת, ופי כסילים ירעה איוולת|פירוט]] ).
::*האם אני יכול, מתוך ניתוח של מעשי הזולת, לדעת מה הוא מתכנן? האם אני יכול, מתוך הסתכלות בהבעת פניו של הזולת, לדעת מה הוא רוצה להגיד? {{צמ|מים עמקים עצה בלב איש, '''ואיש תבונה''' ידלנה|משלי כ ה}}.
::*האם אני מסוגל לחבר כמה רעיונות שלמדתי על-מנת ליצור רעיון חדש, כמו שיוצרים חבל על-ידי ליפוף של כמה חוטים? {{צמ|ישמע חכם ויוסף לקח, '''ונבון''' - '''תחבלות''' יקנה|משלי א ה}}
::*האם אני מסוגל לנהל ארגון בלי להעסיק מספר רב של מנהלי-משנה, הגורמים לבזבוז כספי הארגון? האם אני מסוגל להקים ממשלה יציבה עם מספר קטן של שרים? {{צמ|בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך|משלי כח ב}}
::*האם אני שותק כשאנשים מבזים אותי? {{צמ|בז לרעהו חסר לב, ואיש '''תבונות''' יחריש|משלי יא יב}}( [[ביאור:שאול - איש תבונות|פירוט]] ) '''
::
 
==מושגים דומים==
 
''' תבונה''' היא דבר שאדם '''מפיק''' ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):
שורה 15 ⟵ 32:
::* {{צמ|אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה|משלי ג יג}}
 
בספר משלי, '''הנבונים''' משתמשים בעיקר '''בלב''' ( [[ביאור:לב = מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ), בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור;. ראו:
כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד, ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים; ראו:
 
::* [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]] . '''
::
::* [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] .
 
כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד, ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים; ראו:
::* [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]] '''
::
שורה 24 ⟵ 46:
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד '''חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש '''בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו:
 
::* [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]]
::* [[ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]]
::* [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]]
שורה 45 ⟵ 67:
<div class="future">
 
==פסוקים נוספים בספר משליבכתובים==
 
::* [[ביאור:איש תבונה בספר משלי|איש תבונה]]
::* {{צמ|כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך|משלי ב ג}}
::*משלי א ב: " {{צ|לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה ... ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה}} , {{צ|'''להבין''' משל ומליצה דברי חכמים וחידתם}} " (ראו [[ביאור:למי מיועד ספר משלי?|למי מיועד ספר משלי]] )
::* {{צמ|כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך|משלי ב ג}}
::* {{צמ|כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה|משלי ב ו}}
::* {{צמ|מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה|משלי ב יא}}
שורה 55 ⟵ 76:
::* {{צמ|בני! לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך|משלי ה א}}
::* {{צמ|אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא|משלי ז ד}}
::* {{צמ|וארא בפתאים אבינה בבנים, נער חסר לב|משלי ז ז}}
::* {{צמ|כלם נכחים למבין , וישרים למצאי דעת|משלי ח ט}}
::* {{צמ|לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה|משלי ח יד}}
::* {{צמ|עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך בינה|משלי ט ו}}
::* {{צמ|חכמת ערום '''הבין''' דרכו, ואולת כסילים מרמה|משלי יד ח}}( [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה|פירוט]] )
::* {{צמ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|משלי יד ו}}
::* {{צמ|חכמתפתי ערוםיאמין הביןלכל דרכודבר, ואולתוערום כסיליםיבין מרמהלאשרו|משלי יד חטו}}משלי( יד טו[[ביאור: {{צ|פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו}}  (ראו [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמהלאשורו|מה מבין הערוםפירוט]] ).
::* {{צמ|ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אולת|משלי יד כט}}
::* {{צמ|קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף|משלי טז טז}}(ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::* {{צמ|לחכם לב יקרא '''נבון ,''' ומתק שפתים יסיף לקח|משלי טז כא}}- פגישה  בין חכם לב לבין נבון מוסיפה לימוד לשני הצדדים (ראו [[ביאור:קריאותלחכם ושמותלב בספרייקרא משלי|קריאותנבון, ושמותומתק שפתיים יוסיף לקח|פירוט]] )
::* {{צמ|לא יחפץ כסיל בתבונה , כי אם בהתגלות לבו|משלי יח ב}}'''
::* {{צמ|תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה|משלי יז י}}(כי המבין מסיק מסקנות מהגערה; [[ביאור:גערה עלולה לגרום נזק נפשי|פירוט]] ) '''
::
::* {{צמ|את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|משלי יז כד}}( [[ביאור:את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ|פירוט]] ) 
::* {{צמ|לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו|משלי יח ב}}
::* {{צמ|לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת|משלי יט כה}}(ראו [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] ).
::* {{צמ|מה' מצעדי גבר, ואדם מה? יבין דרכו|משלי כ כד}}'''
::
::* {{צמ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'|משלי כא ל}}
::* {{צמ|אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל|משלי כג ד}}
::* {{צמ|אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה|משלי כג כג}}
::* {{צמ|כי תאמר הן לא ידענו זה - הלא תכן לבות הוא יבין , ונצר נפשך הוא ידע, והשיב לאדם כפעלו|משלי כד יב}}
::* {{צמ|בפשעאנשי ארץרע רביםלא שריה,יבינו ובאדםמשפט, מביןומבקשי ידעה' כןיבינו יאריךכל|משלי כח בה}}
::* {{צמ|אנשיידע רעצדיק לאדין יבינודלים, משפטרשע ומבקשי ה'לא יבינויבין כלדעת|משלי כחכט הז}}
::* {{צמ|חכםבדברים בעיניולא אישיוסר עשירעבד, ודלכי מביןיבין יחקרנוואין מענה|משלי כחכט יאיט}}
::* {{צמ|כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע|משלי ל ב}} 
::* {{צמ|נגיד חסר '''תבונות''' ורב מעשקות, שנאי בצע יאריך ימים|משלי כח טז}}( [[ביאור:מושל רשע יפגע דווקא בחלשים|פירוט]] )
::* {{צמ|ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת|משלי כט ז}}
::* {{צמ|פי ידבר חכמות, והגות לבי '''תבונות'''|תהלים מט ד}}
::* {{צמ|בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה|משלי כט יט}}
::* {{צמ|וירעם כתם לבבו, '''ובתבונות''' כפיו ינחם|תהלים עח עב}}'''
::* {{צמ|כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע|משלי ל ב}}
::
 
==פסוקים נוספים בספר ישעיהו==
שורה 87 ⟵ 108:
 
::* {{צמ|ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'|ישעיהו יא ב}}
::* {{צמ|לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו '''ובינת''' ''' נבניו''' תסתתר|ישעיהו כט יד}}
::* {{צמ|וידעו תעי רוח בינה, ורוגנים ילמדו לקח|ישעיהו כט כד}}
::* {{צמ|את עם נועז לא תראה, עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה|ישעיהו לג יט}}
::* {{צמ|את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך '''תבונות''' יודיענו|ישעיהו מ יד}}'''
::