נדרים לו א: הבדלים בין גרסאות בדף

:תנן {{קטן|([[משנה גיטין ה ד]])}}: "הכהנים שפיגלו במקדש מזידין, חייבין". הא שוגגין, פטורין, {{קטן|[ותני עלה:]}}<ref>[[מנחות מט א]]</ref>}} אלא שפיגולן פיגול.

*גופא, אמר רבי יוחנן: הכל צריכין דעת, חוץ ממחוסר כפרה, שהרי אדם מביא קרבן על בניו ועל בנותיו הקטנים.
:אלא מעתה, יביא אדם חטאת חלב על חבירו, שכן אדם מביא על אשתו שוטה כר'כרבי יהודה! אלמה א"ראמר רבי אלעזר: הפריש חטאת חלב על חבירו, לא עשה כלום?
::אשתו שוטה היכי דמי? אי דאכלה כשהיא שוטה, לאו בת קרבן היא; ואי דאכלה כשהיא פקחת ונשתטית, הא א"ראמר רבי ירמיה אמר ר'רבי אבהו אמר רבי יוחנן: אכל חלב והפריש קרבן ונשתטה, וחזר ונשתפה – פסול, הואיל ונדחה – ידחה.
:אלא מעתה, יביא אדם פסח על חבירו, שכן אדם מביא על בניו ועל בנותיו הקטנים! אלמה אמר ר'רבי אלעזר: הפריש פסח על חבירו, לא עשה כלום?
::אמר רבי זירא {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות יב|ג}})}}: "שה לבית אבות" לאו דאורייתא.
::וממאי? מדתנן {{קטן|([[משנה פסחים ח ג]])}}: האומר לבניו: הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים – כיון שהכניס ראשון ראשו ורובו, זכה בחלקו, ומזכה את אחיו עמו. ואי אמרת: שה לבית {{קטן[אבות]}}<ref>ב"ח</ref> דאורייתא, על בישרא קאי ומזכי להו?!
::אלא למה להו דאמר להון אבוהון?
::כדי לזרזן במצות.
::תניא נמי הכי: מעשה היה וקדמו בנות לבנים, ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים:

'''ותורם את תרומותיו כו':'''