ביאור:משלי יח יד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
'''רוח''' = מחשבות
'''כלכל''' [[ביאור:כלכל = סיפק לזולת אוכל או צרכים אחרים|= סיפק צרכים חומריים של הזולת, או הכיל]] .
'''מחלהו''' = המחלה שלו;▼
'''רוח איש יכלכל מחלהו''' = מחשבותיו של אדם חולה יכולות לעזור לו להכיל את המחלה, כלומר להתגבר עליה;▼
▲'''רוח איש יכלכל מחלהו''' = מחשבותיו של אדם חולה יכולות לעזור לו להכיל את המחלה, כלומר להתגבר עליה
'''רוח נכאה''' [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה עצובה שגורמת נזק|= מחשבה מוכה, שבורה ועצובה]] ;▼
'''רוח נכאה - מי ישאנה?''' = כשמחשבותיו של אדם שבורות ומדוכאות, אי אפשר לשאת ולהכיל אותן: " {{צפ|תוכן=הרוח תנחם... חולי הגוף, אך הגוף לא ינחם את הרוח מחליה}} " {{קטן|קטן= (רבי יונה)|}} .
שורה 20 ⟵ 22:
אך הפסוק שלנו רומז גם למחלה מסוג אחר - אותה מחלה שנזכרת במשלי יג יב: {{צ|תוחלת ממושכה מחלה לב ; ועץ חיים תאווה באה}}. זוהי המחלה של מי שחושב יותר מדי על דבר שהוא רוצה ומתאווה לו. '''
במצב כזה:
במצב כזה, הדרך הטובה ביותר, שתעזור לאדם להחזיק מעמד, היא לחשוב ברוחו מחשבות מעודדות ואופטימיות: '''▼
▲
::*כי אם הוא יחשוב מחשבות שבורות ודכאוניות, הוא לא יוכל לשאת את ההמתנה: '''ורוח נכאה - מי יישאנה?''' .▼
▲כי אם הוא יחשוב מחשבות שבורות ודכאוניות, הוא לא יוכל לשאת את ההמתנה: '''
רעיון דומה - במאמר [[ביאור:לחשוב על מה שיש ולא על מה שאין|לחשוב על מה שיש ולא על מה שאין]] .
שורה 32 ⟵ 31:
ועל-דרך הדרש, אפשר לפרש ששני הפסוקים מדברים בפרט על התוחלת הנפוצה ביותר - התוחלת של הרווקים והרווקות, שמייחלים ומחכים ומתאווים להתחתן: '''
::*
::*
::*דרך זו טובה לאיש אבל במיוחד לאישה, כי קראנו [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה עצובה שגורמת נזק|שלושה פסוקים עם הביטוי "רוח נכאה"]] : הראשון מתייחס לבריאות הגוף, השני מתייחס למראה חיצוני, והשלישי מתייחס להמתנה ממושכת; שלושתם מתארים את נזקי הצער וחשיבות השמחה. '''
<div class="future"
'''
'' '''
</div>
'''
| |||