ביאור:לץ: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
= לץ =
{{מאמר הגדרה}}
בימינו, '''ליצן''' הוא אדם שתפקידו להצחיק ולהתבדח. אך בלשון המקרא '''לֵץ''' הוא אדם שמזלזל ולועג לזולת. ההבדלים הם מהותיים: '''
א. בעוד שהצחוק מקרב בין בני אדם, הזלזול פוגע מרחיק, ולכן הלץ נזכר במקרא כמה פעמים יחד עם הרשעים: '''
::* {{צמ|כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און . מחטיאי אדם בדבר, ולמוכיח בשער יקושון, ויטו בתוהו צדיק|ישעיהו כט כ}}▼
::* {{צמ|אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים, לא עמד ובמושב לצים לא ישב|תהלים א א}}▼
::*ואולי גם {{צמ|יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו|משלי ט ז}}▼
▲::* {{צמ|כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל
::* {{צמ|'''זד''' יהיר '''לץ''' שמו, עושה בעברת '''זדון'''|משלי כא כד}}( [[ביאור:העושה רע מתוך גאוה בצחוק, יעשה רע מתוך כעס ברצינות|פירוט]] )
::*גם בתלמוד: " {{צפ|תוכן=ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה:... '''כת לצים''' , כת שקרנים, כת חניפים, כת מספרי לשון הרע}} " {{קטן|קטן= (רב חסדא בשם רבי ירמיה בר אבא, [[:סנהדרין קג א|סנהדרין קג.]] )|}} .
::*וגם בחסידות: " {{צפ|תוכן=הכניסה לרע הוא ע"י ליצנות... לץ הוא הביאה וכניסה לכל מיני טומאה... והם מארבעה כתות שאין מקבלים פני שכינה, פירוש, המעכבים ומבלבלים המחשבה בתפילה ובעת רצונו לידבק בו יתברך במחשבות זרות}} " {{קטן|קטן= ( [[צדקת הצדיק רסד]] )|}} .
ב. בעוד שהבדיחה פותחת את המחשבה לאופקים חדשים ומגדילה את היצירתיות, הלעג סוגר את המחשבה ופוגע במוטיבציה ללמוד רעיונות חדשים: '''
::*משלי יד ו: {{צ|בקש לץ חכמה ואין , ודעת לנבון נקל}} ( [[ביאור:ביקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|פירוט]] ).
==בחינה עצמית - האם אני לץ?==
==איך מתייחסים ללץ==▼
::*האם אני מתייחס בזלזול ובשנאה למי שמותח עליי ביקורת? (משלי ט ז-ח): {{צ|יוסר '''לץ''' לוקח לו קלון... אל תוכח '''לץ''' פן ישנאך}} ( [[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירוט]] ).
::*האם ההורים כבר לא מנסים לגעור בי כי יודעים שאין סיכוי שאקשיב? (משלי יג א): {{צ|בן חכם '''מוסר''' אב; '''ולץ''' לא שמע גערה}} ( [[ביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] ).
::* [[ביאור:למה להתרחק מלצים|אין טעם לייסר את הלץ או להוכיח אותו, כי זה יגרום לשנאה ולקלון]] ( משלי ט ז-ח): {{צ|יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע - מומו. אל תוכח לץ פן ישנאך..}}.▼
::*הציעו לי ללכת להרצאה של אדם חכם שיכול להוכיח לי שאני טועה. האם אנסה להתחמק? {{צמ|לא יאהב '''לץ''' הוכח לו, אל חכמים לא ילך|משלי טו יב}}(ראו [[ביאור:בחן את עצמך - האם אתה לץ?|לצים וביקורת]] ). '''
::
::*האם הבדיחות שלי גורמות למריבות בשכונה? {{צמ|'''אנשי לצון''' יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף|משלי כט ח}}( [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|פירוט]] ).
::*האם אני מזלזל בסכנות גדולות, ומרגיש שאני חסין בפני המוות? [[ישעיהו כח יד]]: " {{צ|לכן שמעו דבר ה' אנשי לצון , משלי העם הזה אשר בירושלם. כי אמרתם 'כרתנו ברית עם מוות, ואת שאוֹל עשינו חוזה... כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו...}} ' {{צ|ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ד' ה' צבאות על כל הארץ}} "
::* [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|המקרה היחיד שבו צריך לייסר את הלץ הוא, כאשר יש פתיים שעלולים לשמוע את דבריו ולהתפתות ללכת בדרכו]] . זה כמובן לא יחזיר את הלץ למוטב, וזה גם עלול להביא קלון על מי שמייסר אותו, אך זה חיוני כדי להציל את הפתיים (משלי יט כה): {{צ|לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת...}}▼
==פסוקים נוספים==▼
הליצנות סוגרת את האדם ו"מגנה" עליו בפני ביקורת: " {{צפ|תוכן=כמו המגן המשוח בשמן, אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם, כן '''הלצון''' מפני התוכחה והמרדות. כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות, מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה.}} " {{קטן|קטן= (רמח"ל, [[מסילת ישרים ה]] , מפסידי מידת הזהירות)|}} .
▲
▲
גם החכמה, המנסה לשכנע את הפתיים לבוא ולשמוע בקולה, לא מנסה לפנות ישירות אל הלצים (בגוף שני); היא רק פונה אל הפתיים ומנסה להזהיר אותם מחברתם של הלצים {{צמ|עד מתי פתים תאהבו פתי, '''ולצים לצון חמדו להם''' , וכסילים ישנאו דעת|משלי א כב}}( [[ביאור:החכמה קוראת|פירוט]] ).
כשמנהלים דיון (למשל בפורום באינטרנט), ומישהו מביע לעג וזלזול ומפריע לדיון הרציני, צריך לגרש אותו מהדיון (משלי כב י): {{צ|גרש '''לץ''' , ויצא מדון, וישבת דין וקלון}} ( [[ביאור:גרש לץ - ויצא מדון|פירוט]] ). '''
וחז"ל למדו מהפסוק {{צמ|יום מלכנו החלו שרים חמת מיין, משך ידו את לצצים|הושע ז ה}}שגם הקב"ה בעצמו מגרש את הלצים מעל פניו, ו" {{צפ|תוכן=כת הלצים... אינם מקבלים פני שכינה}} " {{קטן|קטן= (רב חסדא בשם רבי ירמיה בר אבא, [[:סנהדרין קג א|סנהדרין קג.]] )|}} .
דרך אחרת להתמודד עם לצים היא ללעוג להם בחזרה - כך נוהג ה' {{צמ|אם '''ללצים''' הוא '''יליץ''' , ולעניים יתן חן|משלי ג לד}}; אולם, דרך זו לא מומלצת לכל אדם, לא כל אדם מסוגל להתמודד עם לץ מנוסה במגרש הביתי שלו... '''
::*משלי כ א: {{צ|לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}} - נראה לי שהפסוק מדבר לא על אדם לץ, אלא על כך שהיין הוא לץ (בהשאלה) - היין לועג לחכמתו של האדם ועושה ממנו צחוק ( [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|פירוט]] ). '''▼
<div class="future">
ראו גם: [[ביאור:את מי אי אפשר לחנך|אי-אפשר לחנך לץ]] .
▲::* [[ישעיהו כח יד]]: " {{צ|לכן שמעו דבר ה' אנשי לצון , משלי העם הזה אשר בירושלם. כי אמרתם 'כרתנו ברית עם מוות... כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו...}} {{צ|ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ד' ה' צבאות על כל הארץ}} " {{צמ|יום מלכנו החלו שרים חמת מיין, משך ידו את לצצים|הושע ז ה}}
</div> <div class="advanced">
▲==פסוקים נוספים==
▲::* {{צמ|זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ|משלי כד ט}}
▲::*משלי כ א: {{צ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}} - נראה לי שהפסוק מדבר לא על אדם לץ, אלא על כך שהיין הוא לץ (בהשאלה) - היין לועג לחכמתו של האדם ועושה ממנו צחוק ( [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|פירוט]] ). '''
::
==מקורות ופירושים נוספים==
הרב יונה גירונדי {{קטן|קטן= ( [[:שערי תשובה - כת הלצים|שערי תשובה ג קעד-קעז]] )|}} כתב שיש חמישה סוגי לצים:
1. הלועג לאנשים אחרים בדבריו: " {{צפ|תוכן=איש לשון הנותן דופי בבני אדם}} ", ע"פ {{צמ|'''זד''' יהיר '''לץ''' שמו, עושה בעברת '''זדון'''|משלי כא כד}}.
2. המזלזל באנשים אחרים: " {{צפ|תוכן=כי יבוז להם בליבו}} ", ע"פ {{צמ|אם '''ללצים''' הוא '''יליץ''' , ולעניים יתן חן|משלי ג לד}}
3. הלועג או מזלזל ברעיונות, כגון ערכים או הצעות לפעולה: " {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות}} ", ע"פ {{צמ|זדים '''הליצני''' עד מאד, מתורתך לא נטיתי|תהלים קיט נא}}.
4. העוסק באופן קבוע בשיחות-סרק, מריץ "צחוקים": " {{צפ|תוכן=הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים}} ", ע"פ {{צמ|אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב|תהלים א א}}, ודומה לזה כתב המהר"ל: " {{צפ|תוכן=שהולכים אחר דברי הבלים והבאי שאין להם מציאות, כמו דרך הלצים שמתעסקים בדברים של תהו וריק אין בו ממש, והלץ אשר הלך אחר הדברים שאין בהם ממש ראוי שיהיה מרוחק מן השם יתעלה אשר הוא מציאות מחוייב}} " {{קטן|קטן= (מהר"ל, דרוש לשבת תשובה עמ' עט)|}} , " {{צפ|תוכן=הליצנות הם דברי הבאי, שעושה מעשים שאין בהם ממש כלל, כמו שהוא כל ליצנות, ולפיכך אין רואה פני שכינה, אשר בשמו אות הה"א ראשונה שהוא מורה כי הוא יתברך ברא כל העולם ואין בעולם דבר אחד של ריקן והבל ושל בטלה, רק כל הבריאה הוא לצורך, אף שרואה האדם ויחשוב כי דבר זה הוא לבטלה, אבל אין הדבר כך כלל, רק הכל לצורך. לכך אין רואה פני שכינה הלץ שהולך אחר דברי הבאי ודברי בטלה}} " {{קטן|קטן= (מהר"ל, [[:נתיבות עולם אמת א|נתיבות עולם נתיב האמת א]] )|}} .
5. האומר דברי לעג לא מתוך זלזול אלא רק "בצחוק": " {{צפ|תוכן=המתלוצץ בדבר שפתים על המעשים והדברים, לא שיבוז להם בליבו, אך מדרך השמחים ללא דבר}} ", ע"פ משלי כ א: {{צ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}}.
לענ"ד, שלושת הסוגים הראשונים חמורים יותר כי יש בהם פגיעה באחרים או בחכמתו של האדם עצמו. שני הסוגים האחרונים הם מעין "סייגים" שנועדו למנוע מהאדם להגיע לליצנות מהסוגים הראשונים. '''
</div>
-
'''
שורה 49 ⟵ 81:
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:לץ %3D
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|לץ]]
| |||