ביאור:חכם: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
= חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד =
{{מאמר הגדרה}}
'''חכמה''' היא הכישרון לשמוע וללמוד, לדבר ללמד. כך הסבירו חכמינו את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת: " {{צפ|תוכן=חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש}} " {{קטן|קטן= (רש"י על שמות לא ג)|}} . '''
פירוש זה מתייחס רק לצד אחד של החכמה - היכולת לשמוע וללמוד; בספר משלי, לחכמה יש גם צד שני - היכולת לדבר וללמד (והקשר בין הדברים מתבטא גם בהלכה, למשל: " {{צפ|תוכן=נשים ועבדים פטורים מתלמוד תורה... ואין האישה חייבת ללמד את בנה, '''שכל החייב ללמוד חייב ללמד'''}} " - {{קטן|קטן= [http://www.mechon-mamre.org/i/1301.htm רמב"ם, תחילת הלכות תלמוד תורה] |}} ).
בספר משלי, '''החכמים''' משתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור - אוזן, שפתיים, פה, לשון (בניגוד לנבונים - שמשתמשים בעיקר בלב); ראו:
::* [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים, נבונים ואיברי גופם]]
::* [[ביאור:מים עמוקים בפה ובלב|שני פסוקים על מים עמוקים]] '''
::
חכמה קשורה ללימוד ולמציאה (בניגוד לתבונה - שאותה האדם מפיק מתוך ליבו):
::* {{צמ|כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא '''למדתי חכמה''' , ודעת קדשים אדע|משלי ל ב}}
::* {{צמ|אשרי אדם '''מצא חכמה''' , ואדם יפיק תבונה|משלי ג יג}}
::* {{צמ|כן דעה '''חכמה''' לנפשך, אם '''מצאת''' , ויש אחרית ותקותך לא תכרת|משלי כד יד}}
החכמים מגלים את ידיעותיהם לאחרים, גם אם בצורה מוצפנת ובזהירות:
::* {{צמ|חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה|משלי י יד}}( [[ביאור:חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרובה|פירוט]] ) '''
::
::* {{צמ|שפתי חכמים יזרו דעת, ולב כסילים לא כן|משלי טו ז}}( [[ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש|פירוט]] )
החכמים מתייחסים ברצינות לאזהרות שמזהירים אותם המורים, הם אינם סומכים על מחשבותיהם הפרטיות בלבד, הם יראים להחליט לבד ונזהרים מרע (בניגוד [[ביאור:ערמה = היכולת להטעות|לערומים,]] שנזהרים רק לאחר שהם רואים את הרע בעיניים שלהם, ובניגוד [[ביאור:כסיל = השונא דעת|לכסילים]] , שסומכים לגמרי על לבם); ראו:
::* [[ביאור:החכם נזהר שלא להיכנס לצרות|חכם ירא וסר מרע - ערום ראה רעה נסתר - כסיל מתעבר ובוטח]] ,
::* [[ביאור:הסכנה שבבטחון עצמי מופרז|חכם ירא וסר מרע - בוטח בליבו הוא כסיל - הולך בחכמה הוא ימלט]]
החכמה מציינת כישרון ללמוד מכל דבר - גם מבני-אדם אחרים וגם מהתבוננות בטבע (בניגוד [[ביאור:מוסר = א. צרות, ב. ביקורת|למוסר]] , שמציין רק לימוד מתוך ייסורים, טעויות או צרות); ראו:
::* [[ביאור:שתי דרכי-לימוד, מסקנה אחת|ראה דרכיה וחכם - ראיתי לקחתי מוסר]] .
החכמה קוראת לכולם לשמוע אותה וללמוד אותה - ראו:
::* [[ביאור:החכמה קוראת|החכמה קוראת]]
::* [[ביאור:חכמות וכסילות - מי תנצח?|חכמות וכסילות - מי תנצח?]] '''
::
האנשים שדבריהם שולבו בספר משלי נקראים חכמים - כי שלמה למד מהם; ראו:
::* [[ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים|גם אלה לחכמים - הט אזנך ושמע דברי חכמים]]
חכמה אינה לימוד תיאורטי בלבד - אלא לימוד מעשי, לימוד שמטרתו להשפיע על ההתנהגות.
החכם אוהב ללמוד מהזולת - הוא יודע לתת ולקבל עצות ותוכחות מעשיות:
::*משלי טו לא: {{צ|אוזן שומעת '''תוכחת''' חיים - בקרב '''חכמים''' תלין}} (ראו [[ביאור:ראיה ושמיעה בספר משלי|ראיה ושמיעה]] )
::* {{צמ|לא יאהב לץ '''הוכח''' לו, אל '''חכמים''' לא ילך|משלי טו יב}}
::*משלי ט ח: {{צ|אל תוכח לץ פן ישנאך, '''הוכח לחכם''' ויאהבך}} (ראו [[ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים|מותר לפתי להוכיח את החכם]] ) [[ביאור:מש יט 20|<div class="future">
::'' </div>
::]]
::* {{צמ|דרך אויל ישר בעיניו, ושמע לעצה חכם|משלי יב טו}}
::* {{צמ|בן חכם מוסר אב, ולץ לא שמע גערה|משלי יג א}}( [[ביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] )
::* {{צמ|שמע עצה וקבל מוסר, למען תחכם באחריתך|משלי יט כ}}
'''
כדי ללמוד היטב, דרושה יראת ה', ודרושות גם שנות חיים רבות; ראו:
::* [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]]
::* [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|בישישים חכמה]] '''
::
כשהבן חכם - הוא לומד הרבה מאביו, ולכן אביו שמח; ראו:
::* [[ביאור:בן חכם בספר משלי|בן חכם ישמח אב]] '''
::
היכולת ללמוד וללמד עוזרת לחכמים להסביר את עצמם ולשמוע את ההסברים של זולתם, ראו:
::* [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|החכמים מצליחים להרגיע מריבות]] '''
::
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד '''חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש '''בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות; ראו:
::* [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]]
::* [[ביאור:שני שלבים בלימוד|שני שלבים בלימוד]]
::* [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]]
::* [[ביאור:ככל ששותקים יותר - מרוויחים יותר|מה מרוויחים משתיקה]]
אהבת '''החכמה''' עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות (בעוד שהבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים); ראו: '''
::* [[ביאור:רעיו של הבן|רעיו של הבן]] '''
::
החכמים ראויים לכבוד - הכבוד הוא הנחלה הטבעית שלהם:
::* {{צמ|כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון|משלי ג לה}}( [[ביאור:כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון|פירוט]] )
ניגודו של החכם הוא [[ביאור:כסיל = השונא דעת|הכסיל = הטיפש הרע]] .
==ביטויים נוספים==
::* [[ביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמד|חכם בעיניו]]
::* [[ביאור:חכם לב = הלומד ומפנים|חכם לב]]
<div class="future">
==פסוקים נוספים בספר משלי==
::* {{צמ|כי ה' יתן חכמה , מפיו דעת ותבונה|משלי ב ו}}
::* {{צמ|בדרך חכמה הרתיך, הדרכתיך במעגלי ישר|משלי ד יא}}
::* {{צמ|בני, לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך|משלי ה א}}
::* {{צמ|אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא|משלי ז ד}}
::* {{צמ|כי טובה חכמה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה|משלי ח יא}}
::* {{צמ|אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא|משלי ח יב}}
::* {{צמ|תן לחכם ויחכם עוד, הודע לצדיק ויוסף לקח|משלי ט ט}}
::* {{צמ|אם חכמת חכמת לך, ולצת לבדך תשא|משלי ט יב}}
::*משלי י ח: " {{צ|חכם}} {{צ|לב יקח מצות, ואויל שפתים ילבט}} " ( [[ביאור:לקחת את המצוות ללב|פירוט]] )
::* {{צמ|כשחוק לכסיל עשות זמה, וחכמה לאיש תבונה|משלי י כג}}
::* {{צמ|פי צדיק ינוב חכמה , ולשון תהפכות תכרת|משלי י לא}}
::* {{צמ|בא זדון ויבא קלון, ואת צנועים חכמה|משלי יא ב}}
::* {{צמ|פרי צדיק עץ חיים, ולקח נפשות חכם|משלי יא ל}}
::* {{צמ|רק בזדון יתן מצה, ואת נועצים חכמה|משלי יג י}}
::* {{צמ|הלוך את חכמים וחכם , ורעה כסילים ירוע|משלי יג כ}}
::*משלי יד א: " {{צ|חכמות}} {{צ|נשים בנתה ביתה, ואולת בידיה תהרסנו}} " (ראו [[ביאור:כלכלה ביתית חכמה|כלכלה ביתית חכמה]] ).
::* {{צמ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|משלי יד ו}}
::*משלי יד ח: " {{צ|חכמת}} {{צ|ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה}} " (ראו [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה|מה מבין הערום]] ).
::*משלי יד כד: {{צ|עטרת חכמים עשרם, אולת כסילים אולת}} ( [[ביאור:עטרת חכמים עשרם. איוולת כסילים איוולת|פירוט]] ).
::*משלי טז טז: {{צ|קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף}} (ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::*משלי יז טז: {{צ|למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה ולב אין}} (ראו [[ביאור:הכסיל "שכח את הלב בבית"|לב כסיל]] )
::* {{צמ|לץ היין המה שכר, וכל שגה בו לא יחכם|משלי כ א}}
::*משלי כ כו : {{צ|מזרה רשעים מלך חכם, וישב עליהם אופן}} ( [[ביאור:מלך חכם נלחם בפשיעה המאורגנת|פירוט]] ) '''
::
::*משלי כא יא: {{צ|בענש לץ יחכם פתי, ובהשכיל לחכם יקח דעת}} (ראו [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] )
::*משלי כא כ: {{צ|אוצר נחמד ושמן בנוה חכם, וכסיל אדם יבלענו}} (ראו [[ביאור:איך (לא) לבחור שותפים לדירה|איך לבחור שותפים לדירה]] )
::* {{צמ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'|משלי כא ל}}
::*משלי כד ז: {{צ|ראמות לאויל חכמות , בשער לא יפתח פיהו}} ( [[ביאור:אף חכמה לא גבוהה מדי בשבילך|פירוט]] )
::* {{צמ|שבט ותוכחת יתן חכמה, ונער משלח מביש אמו|משלי כט טו}}
::*משלי ל כד: {{צ|ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחכמים}} (ראו [[ביאור:עצות לקטנים|עצות לקטנים]] ).
::* {{צמ|פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה|משלי לא כו}} '''
==פסוקים נוספים בספר קהלת==
ראו גם:<span dir="ltr">
[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/kohelet3.htm <span>
חכמה וחכמים בספר קהלת''' ] '''
::* {{צמ|ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו|קהלת א יג}}
::* {{צמ|דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת|קהלת א טז}}
::* {{צמ|ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח|קהלת א יז}}
::* {{צמ|כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב|קהלת א יח}}
::* {{צמ|תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם|קהלת ב ג}}
::* {{צמ|וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי|קהלת ב ט}}
::* {{צמ|ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו|קהלת ב יב}}
::* {{צמ|וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך|קהלת ב יג}}
::* [[קהלת ב יד]]: " {{צ|החכם}} {{צ|עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם}} "
::* {{צמ|ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל|קהלת ב טו}}
::* {{צמ|כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל|קהלת ב טז}}
::* {{צמ|ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל|קהלת ב יט}}
::* {{צמ|כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה|קהלת ב כא}}
::* {{צמ|כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח|קהלת ב כו}}
::* {{צמ|טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד|קהלת ד יג}}
::* {{צמ|כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים|קהלת ו ח}}
::* {{צמ|לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה|קהלת ז ד}}
::* {{צמ|טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים|קהלת ז ה}}
::* {{צמ|כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה|קהלת ז ז}}
::* {{צמ|אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה|קהלת ז י}}
::* {{צמ|טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש|קהלת ז יא}}
::* {{צמ|כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה|קהלת ז יב}}
::* {{צמ|אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם|קהלת ז טז}}
::* [[קהלת ז יט]]: " {{צ|החכמה}} {{צ|תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר}} "
::* {{צמ|כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני|קהלת ז כג}}
::* {{צמ|סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות|קהלת ז כה}}
::* {{צמ|מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא|קהלת ח א}}
::* {{צמ|שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם|קהלת ח ה}}
::* {{צמ|כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה|קהלת ח טז}}
::* {{צמ|וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא|קהלת ח יז}}
::* {{צמ|כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם|קהלת ט א}}
::* {{צמ|כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה|קהלת ט י}}
::* {{צמ|שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם|קהלת ט יא}}
::* {{צמ|גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי|קהלת ט יג}}
::* {{צמ|ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא|קהלת ט טו}}
::* {{צמ|ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים|קהלת ט טז}}
::* {{צמ|דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים|קהלת ט יז}}
::* {{צמ|טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה|קהלת ט יח}}
::* {{צמ|זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט|קהלת י א}}
::* {{צמ|לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו|קהלת י ב}}
::* {{צמ|אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה|קהלת י י}}
::* {{צמ|דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו|קהלת י יב}}
::* {{צמ|ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה|קהלת יב ט}}
::* {{צמ|דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד|קהלת יב יא}}
==פסוקים מספרים אחרים==
::* [[בראשית מא ח-]]: " {{צ|ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה}} ... {{צ|ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים}} ... {{צ|ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך}} "
::* {{צמ|הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ|שמות א י}}
::* {{צמ|ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן|שמות ז יא}}
::* {{צמ|ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה|שמות לא ג}}
</div>
<span style="font-family: 'times new roman'; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 7pt; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal;">
'''
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/xkm.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-31.
}}
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:חכמה %3D הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|ביאור:חכמה - הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד}}}}
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|חכם]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/xkm.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/xkm}}
</noinclude>
| |||