ביאור:חזון: הבדלים בין גרסאות בדף

 

בלשון המקרא, '''חזון''' (מהשורש '''חזה''' = ראה) הוא מַרְאֶה - מראה של נבואה:

::* {{צמ|'''חזון''' ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה|ישעיהו א א}}

::* {{צמ|...בן אדם הנה בית ישראל אמרים ' '''החזון''' אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא'|יחזקאל יב כב}}

 

או מראה של חלום ודמיון:

::* {{צמ|והיה כחלום '''חזון''' לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה|ישעיהו כט ז}}

::* {{צמ|כה אמר ה' צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם, מהבלים המה אתכם, '''חזון''' לבם ידברו, לא מפי ה'|ירמיהו כג טז}}

 

הבלבול במשמעות המושג גרם להבנה לא נכונה של כמה פסוקים:

::*משלי כט יח: {{צ|באין '''חזון''' יפרע עם, ושמר תורה אשרהו}} ( [[ביאור:נבואה - תנאי הכרחי לאחדות|פירוט]] ) 

::* [[חבקוק ב ב]]: " {{צ|ויענני ה' ויאמר 'כתוב '''חזון''' ובאר על הלחות למען ירוץ קורא בו}} . {{צ|כי '''עוד חזון למועד''' ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר'}} " - בלשון ימינו מפרשים "עוד חזון למועד = יעבור עוד זמן רב עד שהדבר יתגשם"; בלשון המקרא המשמעות היא "עוד חזון למועד = הנבואה עדיין בתוקף, והיא תתגשם במועדהּ". 

'''

 

 

==פסוקים נוספים==

'''

 

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/xzon.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-09-10.

<noinclude>