ביאור:קדשה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 42:
{{צמ|לא תהיה '''קדשה''' מבנות ישראל, ולא יהיה '''קדש''' מבני ישראל|דברים כג יח}}: '''
 
::#רש"י: " {{צפ|תוכן='''קדשה''' = מופקרת מקודשת ומזומנת לזנות; '''קדש''' = מזומן למשכב זכור (סנהדרין נד).}} "
::#תרגום ירושלמי: " {{צפ|תוכן=לא תהוי נפקת ברא מבנתהון דבית ישראל, ולא יהוי נפק בר מן בני ישראל}} " (נפקת ברא = יצאנית).
::#רמב"ם [http://www.mechon-mamre.org/i/4101.htm#4 הלכות אישות א ד] : " {{צפ|תוכן=קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק--אם רצה הוא והיא--נותן לה שכרה, ובועל אותה על אם הדרך והולך לו; וזו היא הנקראת '''קדשה...'''}} " חכמי ישראל (ראב"ד, רמב"ן, כסף משנה ועוד רבים) נחלקו לגבי ההגדרה ההלכתית המדוייקת של קדשה, והיחס בינה לבין '''פילגש''' , אולם לכל הדעות, משמעות המושג קדשה קשורה ליחסי מין בלבד. '''
::
::#תרגום אונקלוס (מתורגם חזרה לעברית): " {{צפ|תוכן=לא תהיה אשה מבנות ישראל לאיש עבד, ולא ייקח איש מבני ישראל אשה אמה}} "; מכיוון שלעבדים ושפחות אין אפשרות להינשא, הרי שהקשר המיני בין אשה לעבד או בין גבר לשפחה הוא מעין זנות (ודבריו, כנראה, נובעים מהסמיכות לפסוקים הקודמים (דברים כג טז-יז) - {{צ|לא תסגיר עבד אל אדוניו...}}).
::#רמב"ן על התורה: " {{צפ|תוכן=אזהרה לבית-דין שלא יניחו אחת מבנות ישראל להיות בפרשת דרכים... לזימה, או שתתקן לה קובה של זונות... וכן יזהיר לבית דין על הקָדֵש, ועל-דרך הפשט אפילו שישכב עם הנשים בקובה אשר יעשה לו מזומנת לזימה, או שיישב בעיניים על הדרך...}} "
 
לפי כל הפירושים יש להסביר, שהפסוק הבא - {{צ|לא תביא אתנן זונה... בית ה' אלהיך...}} - מטרתו להדגיש עוד יותר עד כמה הזנות שנואה על ה' - עד שאי אפשר לכפר עליה ע"י הבאת האתנן לבית המקדש (ראו גם [[ביאור:אתנן זונה ומחיר כלב|אתנן זונה ומחיר כלב]] ).
שורה 69:
 
::#ע"פ רש"י ומפרשים נוספים, לשורש קדש ישנה משמעות שניה, בלתי תלויה במשמעות העיקרית, שהיא הזמנה והכנה, כמו בפסוקים {{צ|קדשו עליה מלחמה}}, {{צ|הכין ה' זבח הקדיש קרואיו}}, {{צ|אני צויתי למקודשי}}; לפי זה, הקדש/ה הם אנשים שמכינים ומזמנים את עצמם לקיום יחסים עם כל עובר/ת.
::#ע"פ רמב"ן, במילים אלו המשמעות הפוכה ממשמעות השורש (כמו במילים נוספות כגון סיקל, בירא, שירש, עקר ועוד - ראו [[ביאור:פעלים במשמעות הפוכה|http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon/sug/mjmaut_hfuka.html]] ); לפי זה, הקדש/ה הם א/נשים שמחללים את קדושת גופם: " {{צפ|תוכן=הפורש מן הזנות נקרא '''קדוֹש''' ... והנפרדת מן הערוה והזימה נקראת '''קדוֹשה''' ... והנפרדת מן הקדושה ונטמאת בזימה נקראת '''קדֵשה''' ... שאין לה שעת הכושר וקדושה כלל...}} "; ראו גם בפסוק [[ביאור:אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ|אל תחלל את בתך להזנותה]] - ממנו נובע שזנות היא חילול, ההיפך מקדושה
::#וע"פ רש"ר הירש, הקשר בין '''קָדוֹש''' לבין '''קָדֵש''' הוא כמו הקשר בין '''כָבוֹד''' לבין '''כבֵד''' - קשר של רוח לעומת חומר: '''קדוֹש''' הוא אדם שמתמסר כולו לרוחניות, '''וקדֵש''' הוא אדם שמתמסר כולו לחומריות.
 
שורה 143:
5. נראה לי שהקריטריון העיקרי נזכר דווקא במקום אחר - בדברי חז"ל בקשר לכתובה, המובאים, למשל, ברמב"ם ( '''
 
[http://www.mechon-mamre.org/i/4110.htm הלכות אישות י] ): " {{צפ|תוכן=וצריך לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה, ואחר כך יהיה מותר באשתו... וחכמים הם שתיקנו כתובה לאישה, כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה.... אין פוחתין לבתולה ממאתיים, ולבעולה ממאה; וכל הפוחת, בעילתו בעילת זנות}} ". מכאן, שההגדרה של "זנות" על פי חז"ל היא "קיום יחסי-מין, כאשר האישה קלה בעיניו להוציאה", או "מין במסגרת קשר שאפשר לנתק אותו בקלות". זה דומה לקריטריון של "רגש" שהזכרנו קודם, אלא שכאן אפשר לקבוע מנגנונים אובייקטיביים שמוודאים שהאישה לא תהיה "קלה בעיניו להוציאה": קודם כל, עצם התהליך של כתיבת גט - "ספר כריתות" - הוא תהליך שרוב האנשים לא בקיאים בו (בפרט לא בזמן התנ"ך, כשרק מעטים ידעו בכלל לכתוב); מעבר לכך יש תקנת הכתובה שתיקנו חז"ל "כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה".  '''
 
ראו גם: '''
שורה 153:
  '''
 
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/qdja.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-02-06.
}}
<noinclude>