ביאור:שור וחמור: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
::* {{צמ|לא תחמד בית רעך; לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו '''ושורו וחמרו''' וכל אשר לרעך|שמות כ יג}}- הניסוח הכללי "וכל אשר לרעך" מלמד שהאיסור חל על כל רכוש הזולת, והשור והחמור הם רק דוגמה.
::* {{צמ|וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו, ונפל שמה '''שור או חמור''' - בעל הבור ישלם, כסף ישיב לבעליו, והמת יהיה לו|שמות כא לג}}- בעל הבור צריך לשלם פיצויים על כל בהמה שנופלת לבור ומתה (ראו [[ביאור:נזקי בור - סיכום|סיכום דיני בור]] ); כך ניתן ללמוד מהניסוח הכללי של סוף הפסוק {{צ|כסף ישיב לבעליו}}, המורה שמטרת המצוה היא לתת פיצוי לבעליה של החיה, ולכן כל חיה שיש לה בעלים נכללת בדין זה {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, בבא קמא נד.)|}} .
::* {{צמ|אם המצא תמצא בידו הגנבה '''משור עד חמור עד שה''' חיים - שנים ישלם|שמות כב ג}}- דין תשלומי כפל חל על כל בהמה שנגנבה, כמו שנאמר בהמשך {{צמ|'''על כל דבר פשע''' , '''על שור על חמור על שה על שלמה''' , על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה, עד האלהים יבא דבר שניהם, אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו|שמות כב ח}}- המילים "על כל דבר פשע" מכלילות ומלמדות שכל פשע נכלל בדין זה, והתוספת של "שלמה" מלמדת שהדין חל גם על חפצים דוממים (ראו [[ביאור:תשלומי כפל על גניבת בהמה|גניבת בהמה]] , [[ביאור:קנס על דיבור של פשע|גניבה בדיבור]] ).
::* {{צמ|וביום השביעי תשבת, למען ינוח '''שורך וחמרך...'''|שמות כג יב}} - בעשרת הדיברות נאמר {{צמ|ויום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך '''ובהמתך''' ...|שמות כ ט}}, ומכאן שהשור והחמור הם רק דוגמה; בפסוק המקביל נאמר {{צמ|ויום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל מלאכה, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך '''ושורך וחמרך וכל בהמתך''' ...|דברים ה יג}}, ומכאן שהשור והחמור משמשים כדוגמה, לא רק בנושא השבת אלא גם בנושאים אחרים, וכדברי חז"ל {{קטן|קטן= (בבא קמא נד:)|}} : " {{צפ|תוכן=יליף שור שור משבת}} ", " {{צפ|תוכן=יליף חמור חמור משבת}} ", " {{צפ|תוכן=יליף בהמתך בהמתך משבת}} ":
::* {{צמ|כי תפגע '''שור איבך או חמרו''' תעה, השב תשיבנו לו; כי תראה '''חמור''' שנאך רבץ תחת משאו, וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו|שמות כג ד}};
::* {{צמ|את חקתי תשמרו: '''בהמתך''' לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים, ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך|ויקרא יט יט}}
שורה 18:
::* {{צמ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה, '''אם בהמה''' אם איש לא יחיה, במשך היבל המה יעלו בהר|שמות יט יג}}- חז"ל למדו שהכוונה גם לחיות ולעופות, כי [[ביאור:חיה - בהמה|חיה בכלל בהמה]] .
חז"ל (במשנה, בבא קמא פרק ה משנה ז) סיכמו זאת במילים: " {{צפ|תוכן=אחד שור ואחד כל בהמה: לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני, ולתשלומי כפל, ולהשבת אבדה, לפריקה, לחסימה, לכלאיים, ולשבת; וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אם כן, למה נאמר שור או חמור? אלא שדיבר הכתוב בהווה.}} "
אך יש מקרים שבהם השור והחמור מייצגים רק את עצמם: '''
שורה 27:
::*
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/jor_wxmor.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-01-07.
}}
<noinclude>
|