ביאור:בדמייך חיי: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
 
בספר יחזקאל, פרק טז מספר על ילדה מסכנה, שהיתה זרוקה בשדה, עד שבא גבר נדיב ולקח אותה לאישה.
 
אני לא מבין את הגבר הזה - נראה לכאורה שהואשהגבר חושב רק על עצמו: בפעם הראשונה שהוא רואה אותה (פסוק ו: {{צ|ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך}} טז 6) הוא לא מטפל בה אלא רק אומר לה {{צ|בדמייך חיי}}; רק בפעם השניה שהוא רואה אותה (פסוק ח: {{צ|ואעבור עלייך והנה עתך עת דודים}} טז 8) הוא מטפל בה ולוקח אותה לאישה. נראה שבפעם הראשונה הוא עבר עליה כשהיא היתה ילדה קטנה ולא ראויה לנישואין, ולכן לא דאג לה ולא טיפל בה אלא רק אמר לה משהו והשאיר אותה בשדה מתבוססת בדמיה, ורק בפעם השניה - כשראה שהוא יכול כבר לקחת אותה לאישה - הוא טיפל בה כמו שצריך, רחץ אותה והלביש אותה. ואם הגבר מתנהג בצורה כל-כך אנוכית - אז מה הפלא שאחר-כך האישה בוגדת בו?!'''
 
נראה לכאורה שבפעם הראשונה הוא עבר עליה כשהיא היתה ילדה קטנה ולא ראויה לנישואין, ולכן לא דאג לה ולא טיפל בה אלא רק אמר לה משהו והשאיר אותה בשדה מתבוססת בדמיה, ורק בפעם השניה - כשראה שהוא יכול כבר לקחת אותה לאישה - הוא טיפל בה כמו שצריך, רחץ אותה והלביש אותה.
===תשובה 1 / סיגליה===
 
ואם הגבר מתנהג בצורה כל-כך אנוכית - אז מה הפלא שאחר-כך האישה בוגדת בו?!
[התשובה עדיין לא אושרה לפרסום...]
 
נראה לי שיש להבין את הפרק הזה על-פי פרק כג.
===תשובה 2 / אראל סגל===
 
בפרק כג מופיע משל מאד דומה. {<font size="+0"><font size="+0">ההבדל היחיד הוא שבפרק טז יש ילדה אחת שמסמלת את ישראל, ובפרק כג יש שתי ילדות – ישראל ויהודה.</font> }</font> , ושם רואים שהילדה הזאת לא היתה כל-כךמאד לא צנועה כשהיתה במצרים. בעצם היא היתה די פרוצה. ייתכן אפילו שהדם שבו היא התבוססה היה דם-הבתולים שלה שנשפך. ולכן כשהגבר ראה אותה הוא בכלל לא רצה לקחת אותה אלא אמר לה {{צ|בדמייך חיי}} – אם את כל-כך פרוצה אז תמשיכי להתבוסס בדם. אבל בפעם השניה שהוא ראה אותה היא כבר היתה ראויה לנישואין, ואז הוא לקח אותה לאישה, בתקוה שבעקבות הנישואין היא תתבגר ותפסיק לזנות. עד כאן המשל.
 
הנמשל מתואר בפרק כ (8), שם כתוב על בנ"יבני ישראל (יחזקאל כ ח): {{צ|וימרו בי, ולא אבו לשמוע אלי, איש את שיקוצי עיניהם לא השליכו, ואת גילולי מצריים לא עזבו}}, וה' בהתחלה בכלל לא רצה לקחת אותם: {{צ|ואומר לשפוך חמתי עליהם, לכלות אפי בהם, בתוך ארץ מצרים}} {{צ|.}} אבל אח"כ ה' שינה את דעתו: {{צ|ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגויים אשר המה בתוכם... ואוציאם מארץ מצריים... ואתן להם את חוקותי, ואת משפטי הודעתי אותם}} ... {{צ|}}
 
ע"פבספר מהויקרא שכתוב ב[[(ויקרא יז ה-ז, ראו [[ביאור:דם בהמה לעומת דם חיה ועוף|דם בהמה לעומת דם חיה ועוף]] נראה) מסופר שה' ציווה על בנ"יבני ישראל להקריב קרבנות שלמים (נדבה) כדי שלא יעבדו אלילים: ה' ידע עוד ממצרים, שלבני שלבנ"יישראל יש יצר-רע של עבודת-אלילים, ורצה לאפשר להם לממש את היצר הזה באופן טהור (כך כתב הרמב"ם), וזה גם-כן מתאים (אולי) למשל.
 
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/yxzqel/yx-16.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2000-01-01.
}}
<noinclude>