ביאור:משלי טו יז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10:
{{צמ|טוב ארחת ירק ואהבה שם, משור אבוס ושנאה בו|משלי טו יז}}.
 
ע"פ רש"י, הפסוק מכוון לאדם שרוצה לתת אוכל לעני: האדם רוצה לקיים את מצוות הצדקה בהידור רב, הוא רוצה להכין לעני סעודה דשנה ומשביעה, ולכן הוא קונה '''שור''' מפוטם ושוחט אותו לכבוד האורח; אך בזמן הסעודה, יצר הרע לוחש לו "למה בזבזת כל-כך הרבה כסף על הבטלן הזה? לא היה עדיף שתשמור את השור לעצמך?"; וכך היצר מטריד אותו עד שבסוף הסעודה הוא כבר די שונא את העני שבא לגזול את רכושו, והשנאה הזאת מתבטאת בהתנהגות, והעני רואה ונעלב... לאדם כזה אומר הכתוב "עדיף שתיתן לעני ארוחה פשוטה וזולה, '''ארוחת ירק''' , ותנהג עמו '''באהבה''' - מאשר לתת לו סעודה גדולה ויקרה, שתגרום לך '''לשנוא''' אותו ולפגוע ברגשותיו". מובן שעדיף להתגבר על היצר כך שלא תהיה שנאה כלל, בשום מקרה, אבל הפסוק פונה לבני אדם ולא למלאכים.
 
מצד שני, גם לנתינה החומרית יש חשיבות: לא נאמר "טוב לא לתת ארוחה בכלל, מלתת שור אבוס ושנאה בו" אלא " {{צ|‏טוב ארוחת ירק..}} .", כלומר, צריך לתת לפחות ארוחה פשוטה, כדי שהעני לא יגווע ברעב. עדיף שייעלב וימשיך לחיות, מאשר שימות בכבוד. '''
שורה 19:
==פירושים נוספים==
 
2. ע"פ מצודת דוד, הפסוק מכוון למקבל - לפעמים קורה שהאדם צריך לבחור בין לאכול סעודה גדולה ודשנה במקום '''ששונאים''' אותו, לבין לאכול ארוחה פשוטה וצנועה במקום '''שאוהבים''' אותו; והחכם ממליץ לבחור באפשרות השניה, כי האהבה תורמת לבריאות הרוחנית של האדם, החשובה לא פחות מבריאותו החומרית (.

::*אמנם, לפי פירוש זה, הקשר בין האוכל לבין האהבה הוא מקרי בלבד; בדיוק באותה מידה, ייתכן שדווקא במקום שיש בו סעודה גדולה יותר, יש גם יותר אהבה).
 
1+2. פירוש משולב - ייתכן שהפסוק מכוון לעני מהפירוש הראשון, וממליץ לעני לאכול במקום שבו מגישים אוכל פשוט, כי שם יש יותר סיכוי שימצא אנשים '''שיאהבו''' אותו; אם יילך לאכול אצל מארח שמגיש אוכל יקר ומדושן, המארח עלול '''לשנוא''' אותו על כך שהוא מבזבז את כספו, וכך גופו של העני אמנם יהיה שבע, אך רוחו תהיה פגועה ועצובה. '''
 
3. אין לי ניסיון בבישול, אך נראה לי שהכנתהכנת סעודה משור אבוס דורשת יותר זמן מארוחת ירק - צריך לשחוט את השור בשחיטה כשרה, להמליח את הבשר במשך כמה ימים, וכו'; ההכנות הקשות והממושכות עלולות לגרום למתחים ולשנאה בין בני הבית, במיוחד אם הן נעשות בלחץ זמן. לכן ממליץ החכם, להסתפק באוכל פשוט יותר - '''ארוחת ירק''' = סלט או ירקות מבושלים שדורשים רק הכנה מעטה, ולשמור את האנרגיות לחיזוק '''האהבה''' בין בני הבית, מאשר להשקיע זמן רב בהכנת סעודה גדולה '''משור אבוס''' , ולהסתכן ביצירת '''שנאה''' בבית.  '''
 
::*אולם, לפי פירוש זה היה ראוי להדגיש לא את סוג האוכל (ירק לעומת שור), אלא את הזמן הדרוש להכנתו, למשל "טוב ירק חי ואהבה שם, מירק מבושל ושנאה בו", או "טוב בשר נא ואהבה שם, מבשר צלוי ושנאה בו".
שורה 29 ⟵ 31:
::
 
4. אפשר לפרש באופן יותר כללי, שהפסוק מתייחס לרמת החיים במשפחה. אנשים שרוצים רמת חיים גבוהה, צריכים להשקיע יותר זמן בעבודה, וכתוצאה מכך יש להם פחות זמן לדבר עם בני המשפחה, ויש פחות אהבה בבית. על כך אומר הכתוב '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' - טוב לחיות בצניעות, לעבוד פחות ולהשקיע יותר באהבה בין בני המשפחה, '''משור אבוס ושנאה בו''' - מאשר לחיות ברמת-חיים גבוהה כאשר היחסים בין בני המשפחה מעורערים. '''
4. ואולי אפשר להסיק מכאן, שאכילת בשר משפיעה על נפש האדם ומעוררת בו רגשות שליליים של שנאה; אולם, כדי להצדיק מסקנה זו דרוש מחקר מפורט יותר שנמצא מעבר להיקפו של מאמר זה. '''
 
45. ואולי אפשר להסיק מכאן, שאכילת בשר משפיעה על נפש האדם ומעוררת בו רגשות שליליים של שנאה; אולם, כדי להצדיק מסקנה זו דרוש מחקר מפורט יותר שנמצא מעבר להיקפו של מאמר זה. '''
 
56. בפסוק הקודם נאמר {{צמ|טוב מעט ביראת ה', מאוצר רב ומהומה בו|משלי טו טז}}; הפסוק הקודם דיבר על '''יראה''' ( [[ביאור:טוב מעט ביראת ה', מאוצר רב ומהומה בו|פירוט]] ) והפסוק שלנו מדבר על '''אהבה''' ; יראת ה' ואהבת ה' הם מושגים שנזכרים יחד פעמים רבות בתורה; אם כך, ייתכן שהפסוק שלנו מדבר לא על אהבה בין אנשים אלא על אהבת ה' {{קטן|קטן= (ראו ביאור הגר"א על פסוק יט)|}} . '''
 
הפסוק הקודם דיבר על '''כמות''' - עדיף להסתפק בכמות קטנה ובלבד שהיא הושגה ביראת ה'; והפסוק שלנו מדבר על '''איכות''' - עדיף להסתפק במזון באיכות נמוכה יותר, ובלבד שהיאשהוא מלווה באהבת ה', ולא באהבת המותרות והתענוגות.
 
==לעיון נוסף '''==
 
::* [[ביאור:הקשר בין קרבנות לבין שלוה ומריבה|טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב]] '''