אור החיים על שמות כח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוד אחד שפספסתי....
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ תיקון נזקי העורך החזותי לתגי קטע
שורה 1:
{{פרשן על פרק|אור החיים|שמות|כז|כח|כט}}
<קטע התחלה=פרשת תצוה/>(א)
'''<קטע התחלה=א/>'''ואתה הקרב אליך.''' טעם אומרו '''ואתה''' - גם אמר לשון הקרבה, גם אמר תיבת '''אליך''' - יתבאר על דרך אומרם ז"ל <small>(שמו"ר פ"ג),</small> כי הכהונה למשה היתה למנה אלא לצד שמאן ללכת בדבר ה', אחר כמה פעמים חרה ה' בו והסירו מגבירת הכהונה באומרו <small>(לעיל ד' י"ד)</small><big>:</big> <small>"</small>הלא אהרן אחיך הלוי", פירוש, שהיה לוי ועכשיו נעשה כהן. עד כאן.
 
לזה אמר לו בשעת מעשה: '''ואתה,''' פירוש, לא לצד שאני מצוך לבד, אלא גם אתה מצד עצמך - הקרב את אהרן במקומך, ותעשה הדבר כאלו אתה חפץ בו, כי זה לך במקום קרבן לכפרה על אשר העזת פניך לפני ה'. ואומרו '''אליך''' - לכפרתך: בהקריב את אהרן ויתן לו גדולתו, אין לך קרבן גדול מזה:
שורה 9:
והוא אומרו: '''ואתה הקרב אליך,''' פירוש, הקרב לעצמך, פירוש, לבחינתך, שרחוקה באמצעות החטא ההוא. ונתכוון ה' להודיעו כי זה תיקונו. ומזה אני משכיל על דבר שאמרו ז"ל בסוף ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|נד|א}}: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה" וכו' ומפרש בגמרא <small>(שם ס' ב):</small> לקבל הרעה בשמחה כשם ששמח בטובה עד כאן. והיה הדבר קצת בעיני רחוק, ועל פי הדברים האמורים בענין הנה היסורין הם מקריבין ענפי הנשמה שהיו רחוקים משורשם, ''שאין לך רע ומר כעוזבו את ה' אלהיו,'' ובאמצעות היסורין יתקרב הרחוק ועל זה ישמח לב המשכיל, ואמר: '''ועשית בגדי קודש''' וגו' '''לכבוד ולתפארת,''' שהם הם סימני השמחה שיראה שחפץ ודבר לפארו, אשר זה הוא שנאוי לעושה הדבר לצד ההכרח. והגם שהבגדים הם חובת גברא העומד לשרת, עם כל זה רצה ה' לזכות לגלגל זכות זה על ידו שיעשה אותם לחיבה ולשמחה באחיו, ודבר זה הוא בחינת נשמה לנשמה בעיקר מעשה זה, ואולי שנתכוון ה' לומר לו שיעשה הבגדים משלו, והגם ששנינו <small>(יומא פ"ג מ"ז):</small> בגדי הכהנים באים משל ציבור, הרי אמרו שיחיד יכול להתנדבם ולמוסרם לציבור, וכמו כן צוה ה' לעשות:<קטע סוף=א/>
 
(ב)'''<קטע התחלה=ב/>'''ועשית''' וגו' '''לכבוד ולתפארת.''' צריך לדעת מה היא כוונת ה' באומרו '''לכבוד''' וגו', אחר שמודיע מעשיהם ואופניהם; ואם להודיעו שבגדים אלו יש בהם לאהרן כבוד ותפארת, מה יצא לנו מזה.
 
ואולי שיתבאר על פי מה שאמרו בפרק אין מעמידין {{הפניה-גמ|ע"ז|לד|א|מסכת=כן}}, וזה לשונם: שאלו את רבי עקיבא: במה שמש משה שבעת ימי המילואים? לא הוה בידיה, אתא ושאל בי מדרשא, אמר ליה: בחלוק לבן שאין בו אמרא. עד כאן. הנה ממה ששמש משה בשבעת ימי המילואים בחלוק זה, יגיד שאין הבגדים מעכבין אלא לאהרן ולבניו, אבל זולת הכהנים תתרצה עבודת הקרבנות בלא בגדים, והוא מה שמודיעו באומרו '''כבוד''' וגו', לומר: לא תחשוב כי הבגדים לצורכי עבודה לבד, ויתחייב הדבר ללובשם משה בעבודת ימי המילואים, ולא כן הוא, אינם אלא '''לכבוד''' וגו', למשרת קבוע לעבודתו, אבל לצד העבודה לבד כשתהיה בזולת אהרן ובניו יעבדו בחלוק לבן, וכמו שכן שמש משה כנזכר: