רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה; ואם היה ערל שפתיים מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה.<br />וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו: יש שמתפלל פעם אחת ביום, ויש שמתפללין פעמים הרבה.<br />והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהיה<br />וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא.
===ד===
כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע, נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים.<br />ואותם הבנים נתבלבלה שפתם והיתהשפת כל אחד ואחד מערבת מלשונות הרבה.<br />וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צרכו בלשון אחת אלא בשיבוש, שנאמר: ובניהם חצי מדבר אשדודית ואים מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם (נחמיה יג, כד).<br />ומפני זה כשהיה אחד מהם מתפלל, תקצר לשונו לשאל חפציו, או להגיד שבח הקדוש-ברוך-הוא בלשון הקדש, עד שיערבו עמה לשונות אחרות.<br />וכיון שראה ערא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר:שלש ראשונות—שבח לה'; ושלש אחרונות—הודיה; ואמצעיות—יש בהן שאלת כל הדברים, שהם כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הצבור כלם, כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן במהרה.<br />ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלמה כתפלת בעלי הלשון הצחה.<br />ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסֻדרות בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העִלֶג.
===ה===
|