ברטנורא על בכורים ב: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=רע"ב ג/>'''אוסרין את הגורן''' - אסור לאכול מתבואה שבגורן עד שיפריש תרומות ומעשרות, אבל בכורים אינן אוסרין:

 

 

'''ונוהגים בכל הפירות''' - מדרבנן ובכורים אינן באין אלא משבעת המינין:

<קטע התחלה=רע"ב ד/>'''נקנים במחובר לקרקע''' - דכתיב {{קטן|([[במדבר יח]])}} בכורי כל אשר בארצם, בשעה שהם מחוברים בארצם בכורים הם, והכי תנן לקמן יורד אדם לתוך שדהו וכו' קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים:

 

 

'''וטעונים קרבן''' - נאמר בבכורים שמחה ושמחת בכל הטוב ונאמר להלן {{קטן|([[דברים כז]])}} וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת מה להלן שלמים אף כאן שלמים:

'''ותנופה''' - כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך, וכתיב התם {{קטן|([[ויקרא ז]])}} ידיו תביאינה את אשי ה', מה להלן תנופה אף כאן תנופה:

 

{{המשנה|ה|ב|בכורים}}

<קטע התחלה=רע"ב ה/>'''נטלת מן הטהור על הטמא''' - דהא דאין תרומה נטלת מן הטהור על הטמא היינו, טעמא משום דבעינן מוקף וחיישינן דלמא לא מקיף דמסתפי דלמא נגע הטהור בטמא. והאי טעמא ליכא למימר הכא דהא נתרמת שלא מן המוקף:

'''ויש לה שיעור כתרומה''' - שהתרומה נתנו בה חכמים שיעור תרי ממאה:<קטע סוף=רע"ב ה/>

{{המשנה|ו|ב|בכורים}}

{{המשנה|ז|ב|בכורים}}

<קטע התחלה=רע"ב ז/>'''דם מהלכי שתים''' - היינו דם האדם כמו דם חללין:

'''ודם השרץ''' - כלומר ושוה דם מהלכי שתים לדם השרץ שאין חייבין עליו משום דם. ודוקא כשהתרו בו משום דם אין חייבין על דם השרץ אבל אם התרו בו משום שרץ לוקה, שדם השרץ כבשרו הוא:<קטע סוף=רע"ב ז/>

{{המשנה|ח|ב|בכורים}}

{{המשנה|ט|ב|בכורים}}

<קטע התחלה=רע"ב ט/>'''טעון כיסוי כדם חיה''' - לחומרא, ואין מברכין על כסויו כיון דספק הוא:

<קטע התחלה=רע"ב י/>'''חלבו אסור כחלב בהמה''' - כחלב שור וכשב ועז:

 

 

 

'''וחייב בזרוע ובלחיים ובקיבה''' - דמרבינן להו מקרא דכתיב {{קטן|([[דברים יח]])}} אם שה לרבות את הכוי:

<קטע התחלה=רע"ב יא/>'''לא כתב לו את הכוי''' - אף על פי שכתב לו שניהם לא היה דעתו אלא על ודאי בהמה או ודאי חיה. ורמב"ם פירש שאם כתב לו בהמתו לבד לא קנה את הכוי דאמרינן ליה אייתי ראיה דבהמה הוא, ואם כתב לו חיתו לבד אמרינן ליה אייתי ראיה דחיה הוא. נראה מדבריו שאם כתב לו שניהן קנה ממה נפשך: