ברטנורא על כלאים ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Testbot (שיחה | תרומות)
דף חדש: {{המשנה|א|ד|כלאים}} <קטע התחלה=רע"ב א/>'''קרחת כרם ומחול הכרם, מפרש להו ואזיל: בית שמאי אומרים כ"ד אמות''' - אם …
 
Testbot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6:
'''אם אין שם שש עשרה אמה''' - כדברי בית הלל לא יביא זרע לשם אפילו באמה האמצעית, דארבע אמות שבצד הכרם מזה וארבע אמות שבצד הכרם מזה הוו עבודת הכרם דעבודת הכרם ארבע אמות כדתנן לקמן, לפי שהיו בוצרים בשוורים ובעגלות ובעת החרישה חורשים אותה בשוורים הלכך אותן ארבע אמות ככרם דמו, ואם נשארו בינתים שמנה אמות חוץ מאותן ארבע לכל צד לא בטלי לגבי כרם ומותר לזרען, בציר משמנה אמות שדי פלגא להכא ופלגא להכא בטלי לגבי כרם וככרם דמו ואסור לזרוע בהן משום כלאים. ולבית שמאי לא חשיב שדה פחות משמנה אמות הלכך ארבעה ועשרים אמות בעינן ארבע לעבודת הכרם מכאן וכנגדן מכאן פשו להו שש עשרה שדי ח' להכא וח' להכא איכא שדה ולא בטלי:<קטע סוף=רע"ב א/>
{{המשנה|ב|ד|כלאים}}
<קטע התחלה=רע"ב ב/>'''מחול הכרם''' - מקום פנוי בין כרם לגדר סביב, כמו מחולות הנשיםכשמרקדותהנשים {{תויט|ב|כלאים|ד|ב}} כשמרקדות בסבוב לשון אז תשמח בתולה במחול {{קטן|([[ירמיהו לא]])}}:
 
'''אם יש שם י"ב אמה''' - כדברי בית הלל, נותן ד' אמות לעבודת כרם וזורע השאר. אבל אם אין שם י"ב אמה לא יביא זרע לשם, דארבע אמות דלהדי כרם עבודת הכרם, וארבע אמות דלהדי כותל כיון דלא מזדרעי מפני תקון הכותלכדיהכותל {{תויט|ג|כלאים|ד|ב}} כדי שיהלך אדם על גבי קרקע סמוך לכותל ויהיה העפר נדוש ויתחזקו יסודותיו אפקורי מפקר להו. ואמצעיות אי איכא ד' אמות חשיבי ואי לא בטלי לגבי כרם, והכא לא בעינן שש עשרה שאין האסור אלא מצד אחד. וכל הנך אמות באמה בת ששה טפחים:<קטע סוף=רע"ב ב/>
{{המשנה|ג|ד|כלאים}}
<קטע התחלה=רע"ב ג/>'''אין זה אלא גדר הכרם''' - מקום שבין גדר לכרם גדר הכרם הוא קרוי, ואפילו אין שם אלא שש אמותמרחיקאמות {{תויט|ד|כלאים|ד|ג}} מרחיק ארבע אמות וזורע את המותר:
 
'''ואיזהו מחול הכרם''' - שצריך י"ב אמות, מקום שבין ב' כרמים. ות"ק סבר מקום שבין ב' כרמים ככרם שחרב באמצעו הוא נדון. ובירושלמי מוכיח דלא אמר ר' יהודה איזהו מחול הכרם בין שני הכרמים אלא כגון שאין שורות הכרמים שוות של זו לזו, כגון דכרם של צד זה של מחול שורותיה מן המזרח למערב ושבצד אחר מן הצפון לדרום, דאם היו מכוונים מודה רבי יהודה דנראה כקרחת הכרם ובעי ט"ז אמה. ואין הלכה כר' יהודה:
שורה 16:
'''איזהו גדר''' - המפריש בין הכרם שיכול להניח כרם מצד זה ולזרוע מצד אחר, וכן חריץ:<קטע סוף=רע"ב ג/>
{{המשנה|ד|ד|כלאים}}
<קטע התחלה=רע"ב ד/>'''ג' טפחים''' - דכל פחות מג' כלבוד דמי {{תויט|ו|כלאים|ד|ד}}. והוא שיעור כדי שיכנס הגדי:
 
'''הרי הוא כמחיצה''' - ומותר לסמוך גפנים מצד זה וזרעים מצד זה:
שורה 34:
'''ובית הלל אומרים קדש שתי שורות''' - דאין נקרא כרם פחות משתי שורות, הלכך ותבואת הכרם דאמרה תורה דקדשה שתי שורות משמע:<קטע סוף=רע"ב ה/>
{{המשנה|ו|ד|כלאים}}
<קטע התחלה=רע"ב ו/>'''ואחת יוצאה זנב''' - כגון ג' גפנים נטועות בשורה אחת, ושתים בשורה שנייה כנגד שתים מן השלש {{תויט|יא|כלאים|ד|ו}}:
 
'''ואחת בינתים''' - שהשתים כנגד שתים והחמישית כנגד אוירן {{תויט|יב|כלאים|ד|ו}}:
 
'''ואחת באמצע''' - כגון גפן הנטועה וארבע גפנים לארבע רוחותיה {{תויט|יג|כלאים|ד|ו}}:<קטע סוף=רע"ב ו/>
{{המשנה|ז|ד|כלאים}}
<קטע התחלה=רע"ב ז/>'''שורה אחת בתוד שלו ושורה אחת בתור של חבירו''' - ומיירי כגון ששורה אחת של שתי גפנים ושורה אחת של שלש. ואפילו רבי שמעון דאמר לקמן גבי המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו לא קדש דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, הכא מודה דמצטרפין לאסור הזרעים כיון דאיכא שלו ושל חבירו {{תויט|טו|כלאים|ד|ז}}:
 
'''ודרר היחיד ודרך הרבים''' - שאין אחד מהם רחב שמנה אמות, דברוחב שמנה אמותאמרינןאמות {{תויט|טז|כלאים|ד|ז}} אמרינן בשלהי פרקין דאין מצטרפות:
 
'''הרי אלו מצטרפות''' - להיות קרויין כרם וצריך להרחיק ארבע אמות:
שורה 50:
<קטע התחלה=רע"ב ח/>'''הנוטע שתי שורות''' - של שתי שתי גפנים ואין בהן אחת יוצאה זנב:
 
'''אם אין ביניהם שמונה אמות לא יביא זרע לשם''' - דמצטרפין להיות כרם, אבל רחוקים שמנה חוץ ממקום הגפנים אין מצטרפיםוהרימצטרפים {{תויט|יח|כלאים|ד|ח}} והרי הן כגפן יחידית, ומרחיק ששה טפחים משורה זו וששה טפחים משורה זו וזורע ששה אמות שבאמצע:
 
'''בין שורה לחברתה שש עשרה אמה''' - דכיון דאיכא שלש שורות הוו ככרם גדול והמקום שבין כל שתי שורות מהן נדון כדין קרחת הכרם שהוא שש עשרה אמה. אבל חרבה השורה האמצעית, לדברי תנא קמא לא בעינן ביניהם שיעור קרחה כיון דלא נשתייר כרם, ולא דמי לכרם בן ארבע וחמש שורות דכי חרבה האמצעית אכתי נשאר כרם הלכך בעי המקום המוקרח ט"ז אמה:
שורה 64:
'''צלמון''' - שם מקום:
 
'''הופך שער שתי שורות''' - כרם גדול היה שכל שורה רחוקה מחברתה ט"ז אמה ולא היה רוצה לסכך גפנו ע"ג תבואתו, והיה מצרף השורות שתים שתים, וראשי הגפנים דהיינו השער של כל שתים ושתים הופך לצד אחד אלו כלפי אלו, ונשאר המקום פנוי מצד זה ומצד זה וזורע אלא שמניח ששה טפחים, ולשנה אחרת עושה להפך. שכך היה דרכם מקום שזורעים בו שנה אחת לשנה אחרת מניחים אותו בור בלא חרישה ובלא זריעה {{תויט|יט|כלאים|ד|ט}}:
 
'''אף הנוטע את כרמו על שמנה שמנה אמות מותר''' - קסברי כיון דרחוקות השורות שמנה אמות הוה ליה כגפן יחידית, ומניח סמוך לשורה ששה טפחים וזורע את השאר, ולא בעינן שש עשרה אמה אלא בכרם חרב אבל בנוטע מעיקרא כי מרחקי שמנה אמות דיו. וכן הלכה:<קטע סוף=רע"ב ט/>