ביאור:שמחה לאיד - סיכום הדעות: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
גם בתנ"ך יש פסוקים רבים העוסקים בנושא זה. מעיון בכל הפסוקים, נראה שיש להבחין בין שלושה סוגים של שמחות - שלילית, מותרת, וחיובית: '''
א. השמחה השלילית היא על עצם מפלתו של האויב, על כך שהוא נופל ונכשל, סובל ומושפל, בלי קשר לתוצאות ולהשלכות של הדברים במציאות; שמחה כזו מפתחת באדם מידות רעות של כעס, שנאה ונקמנות, ועליה נאמר [[ביאור:והשיב מעליו אפו|בנפול אויבך אל תשמח... פן יראה ה' ורע בעיניו]] . הדברים נכונים גם לאויב שנראה בעינינו כרשע, כמו שנאמר [[ביאור:
ב. השמחה המותרת היא על כך '''שהעולם''' נעשה טוב יותר, רגוע יותר ובטוח יותר כתוצאה מאבדנם של הרשעים; שמחה על התוצאה החיובית של אבדן הרשעים, ולא על האבדן עצמו. על כל שיפור במצבו של העולם יש לשמוח ולברך את ה', ועל כך נאמר [[ביאור:ממשלת הצדיקים לעומת ממשלת הרשעים|באבוד רשעים רינה]] . '''
שורה 24:
א. אין לשמוח כאשר אויב שלנו (רשע או לא רשע) מת או נפגע כדרך הטבע, שהרי במקרה זה לא חל שום שיפור מהותי בעולם - רשע אחד הלך ורשע אחר יבוא במקומו, וגם משפט צדק לא נעשה בעולם. שמחה על אבדנו של אויב נובעת לא מחכמה ולא מצדיקות אלא רק מרגשות ומידות רעות. יש להצטער שהאויב לא זכה לחזור בתשובה ולתקן את מעשיו לפני מותו, ולהצטער שלא זכינו להעמידו לדין צדק. '''
(אמנם, כאשר מדובר באדם רשע שאינו אויב שלנו אלא קרוב משפחה שלנו, במקרה זה אין כל חשש שהשמחה נובעת ממידות רעות, ולכן מותר לשמוח, כפי שכתוב במסכת שמחות ב י: " {{צפ|תוכן=כל הפורש מדרכי ציבור, אין מתעסקין עמו בכל דבר, אחיהן וקרוביהן לובשין לבנים ומתעטפין לבנים ואוכלין ושותין ושמחים שנאבד שונאו של מקום, שנאמר "הלא משנאיך ה' אשנא..."}} ". וכן כתב הרמב"ם [http://www.mechon-mamre.org/i/e401.htm#8 בהלכות אבל א ח] ). '''
בנוסף לכך, אין לשמוח תוך כדי תהליך הנפילה עצמו, כי יש בכך מידה מוגזמת של אכזריות ושמחה לאיד, מנוגדת למידת הרחמים ( [[ביאור:המרחם על אכזרים - מתאכזר על רחמנים|שיש להשתמש בה כלפי כל אדם]] ), ועל כך נאמר " [[ביאור:החובה להזדהות עם הזולת|שמח לאיד לא ינקה]] " . כאשר אויב שלנו (רשע או לא רשע) נופל ונכשל אך עדיין לא מת - ראוי לקוות שיחיה, כדי שיוכל לתקן את דרכיו (שהרי [[ביאור:
ב. מותר לשמוח וראוי לברך את ה' לאחר שרשעים רבים אבדו מן העולם, ומשטר הרשע התחלף במשטר של צדק, שהרי במקרה זה חל שיפור משמעותי ומוחשי בעולם. ישנן כמה [[ביאור:שמחת נצחון בתנ"ך ובהסטוריה|דוגמאות הסטוריות לשמחה מסוג זה]] .
שורה 45:
::*אולם, הגבול בין שתי הקבוצות מטושטש למדי: מצד אחד, כל רשע ראוי להיות אויב אישי שלנו, שהרי אחד מתפקידנו בעולם הוא לעשות צדק וזה כולל גם מאבק ברשעים; וכל אדם שאינו רשע, ראוי שלא יהיה אויב שלנו, שהרי נאמר {{צ|לא תשנא את אחיך בלבבך}}; מצד שני, יש נטיה אנושית טבעית, להתייחס לכל אויב אישי כאל רשע, שהרי "אם הוא שונא אותנו - זה מוכיח שהוא רשע" (והנצי"ב כתב, שזה היה חטאם של אנשי בית שני, שהיו חכמים ועסקו בתורה, אלא שכל אדם שלא הסכים איתם, אמרו עליו שהוא רשע, והתירו לעצמם לשנוא אותו). ולכן מבחינה מעשית קשה לקיים דעה זו.
::*בנוסף לכך, דעה זו אינה מתאימה [[ביאור:
::
שורה 73:
7. "לא צריך לשמוח כשהרשע נופל באופן זמני כי הוא עלול לקום והשמחה תתברר כמוקדמת מדי, אלא רק לאחר שהוא אובד לגמרי" [ [http://tora.us.fm/axrimpl/moreshet/48261.html הרב מרדכי נויגרשל בשו"ת מורשת] בשם מלבי"ם] '''
::*אולם מלשון הכתוב " '''פן יראה ה' ורע בעיניו''' " נראה שהסיבה לאיסור היא עקרונית ולא רק פרקטית - השמחה היא רעה ופסולה ולא רק מוקדמת מדי [ {{קטן|קטן= גם מלבי"ם עצמו כתב בהמשך דבריו: "שע"י שיראה אכזריותך ומידת הנקמה שבך, ידמה מעשהו מול מעשיך, ומעשיך ירע בעיניו..."; כלומר, ע"פ המלבי"ם, הסיבה לכך אינה פרקטית אלא דווקא סיבה של "יפיפות נפש"|}} {{קטן|קטן= ;|}} {{קטן|קטן= מלבי"ם גם מסביר ש"בנפול אויבך אל תשמח" מתייחס למפלה התמידית, ו"בכשלו אל יגל לבך" מתייחס לתחילת המפלה. כלומר, ע"פ המלבי"ם, בשניהם אסור לשמוח|}} {{קטן|קטן= , ואני תמה על דברי הרב|}} {{קטן|קטן= נויגרשל|}} ].
8. "צריך לשמוח כשנעשה משפט-צדק ברשע, אך לא צריך לשמוח כשהרשע מת מוות טבעי" [מהר"ל, הובאו דבריו [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1771578 במאמר של הרב משה צוריאל] ]
::*אולם פירוש זה אינו מתאים ללשון הפסוק " '''באבוד רשעים רינה''' ", שאינו מתייחס לאופן האבדן.
שורה 87 ⟵ 86:
'''
<div class="advanced"> </div>
==דיונים ומאמרים נוספים בנושא זה==
שורה 109 ⟵ 108:
::* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/tochniyot_limudim/MikraMmd/Templates/RegularText.aspx?NRMODE=Published&NRNODEGUID=%7B3FA08DE1-0240-4995-918C-8C77DBAF7DE8%7D&NRORIGINALURL=%2fEducationCMS%2fUnits%2fTochniyot_Limudim%2fMikraMmd%2fParashatShavua%2fKesherParashaHaftara%2fShabatotHaftara.htm#15 שביעי של פסח / הרב יהושע רוזנברג] '''
::
<font size="4"></font>
| |||