ויקיטקסט

ביאור:הידור מצוה: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
 
<style> <!-- /* Font Definitions */ @font-face {; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; 0 0 0 32 0;} @font-face {; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; 0 0 0 32 0;} @font-face {; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; 0 0 0 32 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {""; "Times New Roman"; mso-fareast-"Times New Roman"; li.MsoHeading7, div.MsoHeading7 {"Times New Roman"; li.MsoFootnoteText, div.MsoFootnoteText {"Times New Roman"; mso-fareast-"Times New Roman"; Section1 {size:612.0pt 792.0pt; 90.0pt 72.0pt 90.0pt; ></style>
 
 
=== '''המקור להידור מצווה ''' '''<span lang="HE" style="line-height: 115%; text-decoration: none;"> <span>
<span>
 '''
 
=== '''<span>
המקור להידור מצווה''' ''' '''<span none;"="none;&quot;" text-decoration:="text-decoration:"> <span>
 ''' ''' '''===
 
<span>
המקור להידור מצווה הוא הפסוק: "...זה אלי ואנוהו..." (שמות, ט"ו, ב')
המקור להידור מצווה הוא הפסוק: "...זה אלי ואנוהו..." (שמות, ט"ו, ב')'''
 
<span>
מכאן לומדים חז"ל במסכת שבת:
מכאן לומדים חז"ל במסכת שבת:'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
"...התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו: סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה (בדיו נאה, בקולמוס נאה) ..."<span>
        ''' <span>
שורה 15 ⟵ 21:
           ''' <span>
                       ''' <span>
 ''' (קלג:)'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
 '''
 
<span>
רואים אם כן, שבחג '''הסוכות '''- המוטיב של "זה אלי ואנוהו" משמעותי מאוד, משום ששני פריטים מתוך החמישה שחז"ל מונים כחלק מהידור המצווה, שייכים לחג הסוכות.'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
 '''
 
<span>
אגב, "שרטוט" בספר התורה, לא מופיע כאן<span>
 ''' (מטרת השרטוט בספר התורה- ליישר את הכתב שגם זה סוג של הידור) ואומנם חובת השרטוט בספר תורה הוא לא מטעם "זה אלי ואנוהו" אלא -<span>
 ''' '''הלכה למשה מסיני '''.'''
 
===<span none;"="none;&quot;" text-decoration:="text-decoration:">
===יש מקום לשאול, מה ההבדל? מהי הנפקא מינה בין קיום הידור מצווה מכח "זה אלי ואנוהו" לבין קיום הידור זה מכח "הלכה למשה מסיני"?===
יש מקום לשאול, מה ההבדל? מהי הנפקא מינה בין קיום הידור מצווה מכח "זה אלי ואנוהו" לבין קיום הידור זה מכח "הלכה למשה מסיני"?''' ===
 
<span>
=== '''נביא שתי נפקא מינות: ''' ''' '''===
 '''
 
=== '''<span>
=== '''(א) ''' '''אם קיים את המצווה ללא הידור '''===
נביא שתי נפקא מינות:''' ''' ''' '''===
 
<span>
===<span lang="HE" style="line-height: 115%; text-decoration: none;">
 '''
 
=== '''<span none;"="none;&quot;" text-decoration:="text-decoration:">
(א)''' ''' '''אם קיים את המצווה ללא הידור '''===
 
===<span none;"="none;&quot;" text-decoration:="text-decoration:">
אם ההידור במצווה הוא רק משום "זה אלי ואנוהו", הרי אם האדם קיים את המצווה ללא הידור –<span>
 ''' יצא ידי חובת המצווה, אבל אם ההידור הוא משום "הלכה למשה מסיני", הרי אם קיימה ללא הידור זה – לא יצא ידי חובתו.''' ===
 
=== '''<span none;"="none;&quot;" text-decoration:="text-decoration:">
=== '''  '''===
 ''' '''===
 
'''<span>
'''(ב) ''' '''הידור ביותר משליש '''
(ב)''' ''' '''<span>
הידור ביותר משליש''' '''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
אם ההידור במצווה הוא משום "זה אלי ואנוהו", הרי מקיים המצווה אינו חייב להוציא מכספו יותר משליש מהמחיר ללא ההידור, אבל אם ההידור הוא משום הלכה למשה מסיני, הרי האדם '''חייב '''להוציא מכספו ככל הנדרש בכדי לקיים מצווה זו, גם אם ההוצאה גדולה משליש.'''
 
'''<span>
'''<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
 ''' '''
 
''' '''<span>
''' '''האם הידור מצווה – הוא מצוות עשה''' '''?
האם הידור מצווה – הוא מצוות עשה''' ''' '''<span>
?'''
 
<span>
 '''
 
'''<span>
'''לדעת רוב הראשונים '''<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
לדעת רוב הראשונים''' '''<span>
- הידור מצוה '''זו מצווה אלא שאין היא מעכבת, '''כלומר גם אם נעשתה המצווה ללא הידור בכל זאת יצא. הריטב"א לעומת זאת, סובר שמה שאמרנו הוא רק לגבי מצוות מדרבנן אבל '''במצוות מדאורייתא ההידור תמיד מעכב. ''''''
 
<span>
וכן לגבי כל הדברים האחרים כגון: קורבנות.
וכן לגבי כל הדברים האחרים כגון: קורבנות.'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
בקרבנות נאמר: "את הכבש האחד..." (במדבר, כ"ח, ד'). אומרים חז"ל, אם נאמר '''כבש '''בלשון יחיד למה נאמר '''אחד '''? אלא שהכבש<span>
 ''' צריך להיות<span>
שורה 59 ⟵ 90:
 ''' (בראשית, ד', ד').'''
 
<span>
<span style="position: absolute; z-index: 1; left: 0px; width: 2px; height: 98px;">
'' ''' <span lang="HE" style="line-height: 115%;">
מכאן מביאים ראייה בעלי המוסר, שהמצווה להביא מן המובחר '''מרצה '''<span>
 ''' את הקב"ה<span>
 ''' משום שיש בכך '''שבירת רצונו של האדם '''. לכן יש דרישה להדר<span>
 ''' במצוות – במיוחד אחרי הימים הנוראים<span class="MsoFootnoteReference"> <span dir="ltr"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(1)''' ''' ''' ''' ] , והרוצה שה' "יושע אל מנחתו" '''שיעסוק בהידור מצווה '''מיד לאחר יום הכיפורים ולפני הושענא- רבה, בכדי שבקשותיו יתקבלו. '''זו הסיבה שהידור המצווה מודגש דוקא בחג הסוכות. ''''''
 
<span>
''' '''הידור מצווה בחג הסוכות:''' '''
 '''
 
''' '''<span>
הידור מצווה בחג הסוכות:''' ''' '''
 
''' '''<span>
הידור מצווה בלולב''' ''' ''' ''' '''''' '''
 
===<span langnone;"="HEnone;&quot;" style="linetext-heightdecoration: 115%; ="text-decoration: none;">
בנושא זה ישנה מחלוקת בין חכמים לרבי יהודה<span>
 ''' (מסכת סוכה, לא.)''' ===
 
''' '''<span>
''' '''חכמים סוברים''' '''-<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
חכמים סוברים''' ''' '''<span>
-''' <span>
מקשינן לולב לאתרוג, מה אתרוג בעינן הדר שנאמר "פרי עץ הדר..."<span>
 ''' אף לולב צריך שיהיה בו הדר.'''
 
''' '''<span>
''' '''רבי יהודה סובר''' '''<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
רבי יהודה סובר''' ''' '''<span>
-<span>
 ''' ''' <span lang="HE" style="line-height: 115%;">
בעינן הדר רק באתרוג - בגלל הפסוק המפורש, אבל בלולב אין צורך. ואילו העובדה שאנו דורשים שיהיה אגוד יחד עם שאר המינים שלו (אתרוג הדס וערבה), זה לא משום הידור, אלא מגיזרת הכתוב שנאמר "...כפת תמרים..." (ויקרא, כ"ג, מ'),דורש רבי יהודה<span>
 ''' "כפת" מלשון כָּפוּת .'''
 
<span>
''' '''לולב היבש פסול''' ''' ''' '''
 '''
 
''' '''<span>
לולב היבש פסול''' ''' ''' ''' '''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
אע"פ שהידור המצווה אינו מעכב את המצווה אם הוא בא מכוח "זה אלי ואנוהו", בכל זאת יש כוח בידי חז"ל להחליט איזה הידור מעכב ואיזה לא, בהתאם לכך נקבע שלולב היבש פסול<span>
 ''' ומעכב,<span>
 ''' למרות שזה רק מנימוק של הדר.'''
 
<span>
יש מהאחרונים שהעירו: הסיבה שדווקא בלולב הקפידו חכמים על ההידור – משום שהלולב צמוד לאתרוג שהידורו מהתורה.
יש מהאחרונים שהעירו: הסיבה שדווקא בלולב הקפידו חכמים על ההידור – משום שהלולב צמוד לאתרוג שהידורו מהתורה.'''
 
<h4> <span>
<h4 dir="rtl" style="text-align: justify; line-height: 115%;"> <span lang="HE" style="line-height: 115%;">
 ''' </h4> <h4> dir="rtl" style="text-align: justify; line-height: 115%;"<span>
הידור מצווה בהדס''' </h4>
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
"רבי ישמעאל אומר '''שלשה הדסים ''', שתי ערבות, לולב אחד ואתרוג אחד, רבי טרפון אומר<span>
 ''' כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך '''הדס אחד '''וערבה אחת..."<span>
                         ''' (סוכה, ל"ד:)'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
 '''
 
<span>
אומר הר"ן בשם הרמב"ן, שלמעשה מספיק הדס אחד '''והדרישה לשלשה היא רק משום הידור מצוה. ''''''
 
<span>
ומביא השו"ע :
ומביא השו"ע''' <span>
:'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
"לא יוסיף מין אחר על ארבעת המינים משום בל תוסיף"<span>
                     ''' <span>
שורה 114 ⟵ 162:
     ''' (אורח חיים, סימן תרנ"א, סעיף יד')'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
 '''
 
<span>
אבל לשיטת התוספות וכן בירושלמי ויש אומרים שכך גם דעת הרמב"ם - '''מותר להוסיף הדס וערבה כמה שירצה '''. הם מוסיפים שמנהג גאוני בבל<span>
 ''' היה להוסיף הרבה הדסים.'''
 
<span>
וכן נוהגים בעדת התימנים, אבל השו"ע כתב שהמדקדקים אינם מוסיפים כלל.
וכן נוהגים בעדת התימנים, אבל השו"ע כתב שהמדקדקים אינם מוסיפים כלל.'''
 
<span>
=== '''<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
 '''
 
=== '''<span>
ייחודם של ארבעת<span>
 ''' המינים –<span>
 ''' בראייתם''' '''===
 
<span>
===נוי<span lang="HE" style="line-height: 115%; text-decoration: none;">
 '''
 
===<span>
נוי''' <span none;"="none;&quot;" text-decoration:="text-decoration:">
-<span>
 ''' '''דורש ראיה '''.<span>
 ''' לדוגמא:<span>
 ''' פרשיות של תפילין - אינן צריכות שרטוט, כי הציבור אינו רואה אותם, כדרך שרואים ספר תורה - שכן צריך שרטוט<span class="MsoFootnoteReference"> <span dir="ltr"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(2)''' ''' ''' ''' ] .''' ===
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
אבל יש חולקים ומביאים ראיה מבית המקדש -<span>
 ''' שהרי '''פנים הארון היה מצופה זהב '''כלומר היה הידור גם במקום שלא היה גלוי לעין.'''
 
'''<span>
'''<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
 ''' '''
 
''' '''<span>
''' '''הידור מצווה – לעומת זריזים מקדימים למצוות''' ''' ''' '''
הידור מצווה – לעומת זריזים מקדימים למצוות''' ''' ''' ''' '''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
"הידור" - מול – "זריזים" - '''זריזים עדיף. ''''''
 
<span>
ולכן לא יעכב אדם את עצמו מלקיים מצוה משום "...זה אלי ואנוהו..." - התנאה לפניו במצוות.
ולכן לא יעכב אדם את עצמו מלקיים מצוה משום "...זה אלי ואנוהו..." - התנאה לפניו במצוות.'''
 
<span>
כגון: אדם שיש לו כסף לטלית רגילה, שמא יאמר אמתין עד שיהיה לי כסף לטלית יקרה (משום הידור), אומרים לו – לא!! אלא ירכוש לו טלית מיד, ללא עיכוב. וכן לספר תורה - לא מחכים לסופר הכותב בצורה המהודרת ביותר, אלא כותבים גם אם יש סופר הכותב "רק" יפה אבל לא מהודר. אותו הדין לגבי ארבעת המינים לא ישתהה עד שיבואו לפניו ארבעה מינים מהודרים אלא יקיים את המצווה מיד גם אם אינם מהודרים ועל כך נאמר: "חשתי ולא התמהמתי לשמר מצותיך" (תהילים קי"ט, ס').
כגון: אדם שיש לו כסף לטלית רגילה, שמא יאמר אמתין עד שיהיה לי כסף לטלית יקרה (משום הידור), אומרים לו – לא!! אלא ירכוש לו טלית מיד, ללא עיכוב. וכן לספר תורה - לא מחכים לסופר הכותב בצורה המהודרת ביותר, אלא כותבים גם אם יש סופר הכותב "רק" יפה אבל לא מהודר. אותו הדין לגבי ארבעת המינים לא ישתהה עד שיבואו לפניו ארבעה מינים מהודרים אלא יקיים את המצווה מיד גם אם אינם מהודרים ועל כך נאמר: "חשתי ולא התמהמתי לשמר מצותיך" (תהילים קי"ט, ס').'''
 
<span>
<h6 dir="rtl" style="text-align: justify; line-height: 115%;"> <span lang="HE" style="line-height: 115%;">
 '''
 
<h6> <span>
"מצווה בו יותר מבשלוחו"<span>
 ''' לעומת הידור מצווה''' </h6>
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
"הידור מצוה" "ומצוה בו- יותר מבשלוחו" -<span>
 ''' מה עדיף?'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
כגון, אדם שיכול לכתוב ספר תורה בעצמו - ללא הידור ואילו שלוחו יכול לכתוב בהידור. האם אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו ולכן עדיף שהוא עצמו יכתוב גם אם הכתיבה אינה מהודרת, או הידור מצוה עדיף ולכן עדיף ששלוחו יכתוב ?<span>
  ''' '''
 
<span>
בנושא זה – מחלוקת בין הפוסקים, לא מצאתי הכרעה ברורה בעניין זה.
בנושא זה – מחלוקת בין הפוסקים, לא מצאתי הכרעה ברורה בעניין זה.'''
 
=== '''<span>
הידור מצווה - בנשים''' '''===
 
<span>
לא שייך.
לא שייך.'''
 
''' '''<span lang="HE">
 ''' ''' '''
 
''' '''<span>
''' '''מצוות סוכה ולולב - נשים פטורות,''' '''
מצוות סוכה ולולב - נשים פטורות,''' ''' '''
 
''' '''<span>
מהלכה למשה מסיני''' ''' ''' ''' '''!<span>
!'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
על אף שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, לגבי סוכות יש מספר לימודים מהם ניתן היה להסיק כי בכל זאת יש חיוב לנשים.<span>
 ''' למשל:'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
"בסוכות '''תשבו '''שבעת ימים"<span>
                   ''' (ויקרא, כ"ג, מ"ב)'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
מפסוק זה, לומדת הגמרא<span class="MsoFootnoteReference"> <span dir="ltr"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(3)''' ''' ''' ''' ] "תשבו" - כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו.'''
 
<span>
מקור אפשרי אחר ללימוד, הוא המשך הפסוק:
מקור אפשרי אחר ללימוד, הוא המשך הפסוק:'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
"כל '''האזרח '''בישראל ישבו בסוכות..."<span>
                        ''' (שם)'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
התורה כותבת " '''ה '''אזרח" ולא "אזרח", התוספת של האות "ה" באה להוציא את הנשים מחיוב הסוכה<span class="MsoFootnoteReference"> <span dir="ltr"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(4)''' ''' ''' ''' ] . לימוד זה נדחה, מאחר ואותו ביטוי מופיע לגבי צום יום הכיפורים:'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
"בחודש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו '''ה '''אזרח והגר..."''' <span lang="HE" style="line-height: 115%;"> <span>
               ''' <span>
               ''' (''' <span>
ויקרא, ט"ז, כ"ט''' )<span>
)'''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
כידוע, נשים מחוייבות בצום יום הכיפורים. בסופו של דבר מסקנת הגמרא היא: '''נשים פטורות מסוכה ומלולב משום: הלכה למשה מסיני. ''''''
 
<span>
<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
אבל '''קטן '''- שאינו צריך לאמו, שהוא כבן חמש-שש, '''חייב בסוכה מדרבנן '''כדי לחנכו במצוות<span class="MsoFootnoteReference"> <span dir="ltr"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(5)''' ''' ''' ''' ] וכן נוהגים לגבי נטילת לולב וכו' משום חינוך למצוות ולהידור מצוות.'''
 
<span lang="HE" style="linefont-heightweight: 115%; ="font-weight:" normal;"="normal;&quot;">
 '''
 
<span>
מסקנה לגבי הידור
מסקנה לגבי הידור'''
 
'''<span>
'''<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
"הידור"<span>
 ''' מחייב ראיה''' '''<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
, אפשר וזו המצוה היחידה שבה יש עניין מיוחד של ראיה (ולא מתוך גאווה) ולכן מברכים '''"על נטילת לולב" '''ולא "על נטילת אתרוג", שהרי במצות הידור יש צורך בראיה, '''והלולב בולט יותר משאר ארבעת המינים '''ובסוכות הידור מצווה חשיב טפי כפי שהסברנו.'''
 
<span>
''' '''לסיכום: שני "נימוקים" למדנו בשיעור זה''' ''' '''<span lang="HE" style="line-height: 115%;">
 '''
 
''' '''<span>
לסיכום: שני "נימוקים" למדנו בשיעור זה''' ''' ''' '''<span>
: '''''' ''' '''
 
<span>
(1) הידור מרובה בסוכות, כי יש בו מבחינת "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו", כל זאת לפני גמר הדין בהושענא רבא.
(1) הידור מרובה בסוכות, כי יש בו מבחינת "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו", כל זאת לפני גמר הדין בהושענא רבא.'''
 
<span>
(2) הידור מחייב ראיה ולכן מברכים על נטילת לולב ולא על נטילת אתרוג משום שהלולב בולט יותר מהאתרוג.
 '''
 
<div>
'''
<div id="ftn1">
 
<span class="MsoFootnoteReference"> <span r"="r&quot;"> <span> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(1)''' ''' ''' ''' ''' ] אמנם האדם נחתם ביום הכיפורים, אולם החתימה אינה סופית שהרי "גמר דין" הוא בהושענא-רבה.
 
</div> <div id="ftn2">
 
<span class="MsoFootnoteReference"> <span lang="HE"> <span r"="r&quot;"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(2)''' ''' ''' ''' ''' ] בהקשר זה ראה ר"ת בתוס' במסכת מנחות, לב:
 
<span>
</div> <div id="ftn3">
(2) הידור מחייב ראיה ולכן מברכים על נטילת לולב ולא על נטילת אתרוג משום שהלולב בולט יותר מהאתרוג.'''
 
<span>
<span class="MsoFootnoteReference"> <span lang="HE"> <span r"="r&quot;"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
 ''' <div> <div id="ftn1"> </div> </div>
(3)''' ''' ''' ''' ''' ] מסכת סוכה כח:
 
<span class="MsoFootnoteReference"> <span r"="r&quot;"> <span>
</div> <div id="ftn4">
''' ''' ''' ] <span>
אמנם האדם נחתם ביום הכיפורים, אולם החתימה אינה סופית שהרי "גמר דין" הוא בהושענא-רבה.''' <div id="ftn2"> </div>
 
<span class="MsoFootnoteReference"> <span lang="HE"> <span r"="r&quot;"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(4)''' ''' ''' ''' ''' ] שם, כח.<span>
בהקשר זה ראה ר"ת בתוס' במסכת מנחות, לב:''' <div id="ftn3"> </div>
 
<span class="MsoFootnoteReference"> <span> <span r"="r&quot;">
</div> <div id="ftn5">
''' ''' ''' ] <span>
מסכת סוכה כח:''' <div id="ftn4"> </div>
 
<span class="MsoFootnoteReference"> <span lang="HE"> <span r"="r&quot;"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
''' ''' ''' ] <span>
(5)''' ''' ''' ''' ''' ] ראה רמב"ם, הל' סוכה פרק ו' הל' א'.
שם, כח.''' <div id="ftn5"> </div>
 
<span class="MsoFootnoteReference"> <span> <span r"="r&quot;">
</div> </div>
''' ''' ''' ] <span>
ראה רמב"ם, הל' סוכה פרק ו' הל' א'.'''
 
::*
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/sofrim/zuckm/hidur.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2009-02-26.
}}
<noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:הידור_מצוה"