ביאור:שמות ג יג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מעט עריכה
עריכה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|שמות|ג|ג יב|יג|ג יד|קטגוריה=1}}
 
= מה שמו? =
 
{{מאמר מבנה}}
 
[[ביאור:מי אנוכי?|במהלך ה"שיעור מתוך האש"]] , שאל משה את ה': '''
[[ביאור:מי אנוכי?|במהלך ה"שיעור מתוך האש"]] , שאל משה את ה' (שמות ג 13-15): {{צ|תוכן=הנה אנוכי בא אל בני ישראל, ואמרתי להם: 'אלוהי אבותיכם שלחני אליכם'; ואמרו לי: 'מה שמו?' מה אומר אליהם?}}. משה כבר התחיל לראות בעיני רוחו איך הוא מדבר אל בני ישראל, ואומר להם שהוא בא בשליחותו של 'אלהי אבותיכם' (כמו שה' הציג את עצמו לפניו בתחילת השליחות - שמות ג 6: {{צ|תוכן=אנוכי א-להי אביך...}}). ומייד עלה בדעתו שבני-ישראל ישאלו אותו 'מה שמו של אותו אלוה ששלח אותך? באיזה כינוי הוא הזדהה בפניך?'.
 
{{צמ|ויאמר משה אל האלהים: הנה אנכי בא אל בני ישראל, ואמרתי להם 'אלהי אבותיכם שלחני אליכם' ואמרו לי 'מה שמו?' מה אמר אלהם?|שמות ג יג}}
לכינוי יש משמעות: כשהקב"ה יוצר קשר עם אדם ומציג את עצמו בכינוי מסויים - הכינוי הזה מבטא את מהות הקשר ביניהם (ראו [[ביאור:שם = דבר שבאמצעותו אחד מתייחס לזולתו|שם = קשר ויחס בין אחד לזולתו]] ). לפי זה, לשאלה של בני ישראל יש שתי משמעויות:
 
[[ביאור:מי אנוכי?|במהלך ה"שיעור מתוך האש"]] , שאל משה את ה' (שמות ג 13-15): {{צ|תוכן=הנה אנוכי בא אל בני ישראל, ואמרתי להם: 'אלוהי אבותיכם שלחני אליכם'; ואמרו לי: 'מה שמו?' מה אומר אליהם?}}. משה כבר התחיל לראות בעיני רוחו איך הוא מדבר אל בני ישראל, ואומר להם שהוא בא בשליחותו של 'אלהי אבותיכם' (כמו שה' הציג את עצמו לפניו בתחילת השליחות - שמות ג 6ו: {{צ|תוכן=אנוכי א-להי אביך...}}). ומייד עלה בדעתו שבני-ישראל ישאלו אותו 'מה שמו של אותו אלוה ששלח אותך? באיזה כינוי הוא הזדהה בפניך?'.
::#
::באיזה שם הציג הקב"ה את עצמו <span style="text-decoration:underline">בפניך</span> ? מה מהות הקשר שיש בינו לבינך?
::
::#
::באיזה שם הקב"ה מתכוון להציג את עצמו <span style="text-decoration:underline">בפנינו</span> ? מה מהות הקשר שיש בינו לבינינו?
::
 
לכינוי יש משמעות: כשהקב"ה יוצר קשר עם אדם ומציג את עצמו בכינוי מסויים - הכינוי הזה מבטא את מהות הקשר ביניהם (ראו [[ביאור:שם = דבר שבאמצעותו אחד מתייחס לזולתו|שם = קשר ויחס בין אחד לזולתו]] ). לפי זה, לשאלה של בני ישראל ישישנן שתי משמעויות:
ה' קודם-כל ענה למשה תשובה קצרה על שתי השאלות: {{צ|תוכן=ויאמר א-להים אל משה: 'אהיה אשר אהיה'.}} כלומר: כמו שאמרתי לך ( [[ביאור:מי אנוכי?|בפסוק יב]] ) "כי {{צ|תוכן=אהיה}} עמך" - כך גם {{צ|תוכן=אהיה}} עם בני ישראל. מהות הקשר בינינו היא שאני אהיה עמכם תמיד, אעזור לכם ואשכון בתוככם{{קטן|( [[ביאור:אהיה אשר אהיה - כמה פירושים|פירושים נוספים לפסוק זה ניתן למצוא כאן]] )|}}.
 
::#באיזה שם הציג הקב"ה את עצמו <span style="text-decoration:underline">בפניך</span> ? מה מהות הקשר שיש בינו לבינך?
לאחר מכן הסביר ה' למשה בפירוט מה בדיוק הוא צריך לענות לבני ישראל על שתי המשמעויות של השאלה שלהם:
::#באיזה שם הקב"ה מתכוון להציג את עצמו <span style="text-decoration:underline">בפנינו</span> ? מה מהות הקשר שיש בינו לבינינו?
 
ה' קודם-כל ענה למשה תשובה קצרה על שתי השאלות (פסוק יד): {{צ|תוכן=ויאמר א-להים אל משה: 'אהיה אשר אהיה'.}} כלומר: כמו שאמרתי לך ( [[ביאור:מי אנוכי?|בפסוק יב]] ) "כי {{צ|תוכן=אהיה}} עמך" - כך גם {{צ|תוכן=אהיה}} עם בני ישראל. מהות הקשר בינינו היא שאני אהיה עמכם תמיד, אעזור לכם ואשכון בתוככם{{קטן| ( [[ביאור:אהיה אשר אהיה - כמה פירושים|פירושים נוספים לפסוק זה ניתן למצוא כאן]] )|}}.
::#
:: {{צ|תוכן=ויאמר: 'כה תאמר על בני ישראל: ' <span style="text-decoration:underline">אהיה</span> שלחני אליכם''}} . כלומר: " {{צ|סוג=mfrj|תוכן=כשהקב"ה דיבר איתי הוא אמר לי {{צ|תוכן=כי <span style="text-decoration:underline">אהיה</span> עמך}} , בגוף ראשון; הוא יצר איתי קשר ישיר והבטיח לי להיות איתי בכל זמן ובכל מצב}} ".
::
::#
:: {{צ|תוכן=ויאמר עוד א-להים אל משה: 'כה תאמר אל בני ישראל: ' <span style="text-decoration:underline">יי</span> א-להי אבותיכם, א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב, שלחני אליכם'; זה שמי לעולם, וזה זכרי לדור דור'}} . השם המפורש שנזכר כאן דומה לפועל 'יהיה' (ידוע שהשורש "היה" שקול לשורש "הוה"). זה בדיוק כמו 'אהיה' רק בגוף שלישי. כלומר: {{צ|סוג=mfrj|תוכן=הקשר בין הקב"ה לביניכם יהיה דומה לקשר בינו לביני - הוא <span style="text-decoration:underline">יהיה</span> אתכם בכל זמן ובכל מצב, כמו שהיה עם אבותיכם. ההבדל היחיד הוא שהקב"ה לא ידבר אתכם ישירות אלא דרכי, כך שתשמעו עליו בגוף שלישי}}
::
 
לאחר מכן הסביר ה' למשה בפירוט מה בדיוק הוא צריך לענות לבני ישראל על שתי המשמעויות של השאלה שלהם (פסוק טו):
ההסבר עד כאן מעורר את השאלה: מדוע בתחילת השליחות הציג הקב"ה את עצמו כ' {{צ|תוכן=א-להי אביך, א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב}} ' (ג6), בלי כינוי מיוחד, ורק אחר-כך הציג את עצמו כ' {{צ|תוכן=אהיה}} '?
 
::# {{צ|תוכן=ויאמר: 'כה תאמר על בני ישראל: ' <span style="text-decoration:underline">'''אהיה</span>''' שלחני אליכם''}} . כלומר: " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=כשהקב"ה דיבר איתי הוא אמר לי {{צ|תוכן='''כי <span style="text-decoration:underline">אהיה</span> עמך}}''' , בגוף ראשון; הוא יצר איתי קשר ישיר והבטיח לי להיות איתי בכל זמן ובכל מצב}} ".
- נראה לי, שבהתחלה משה לא היה ראוי לכך שהקב"ה יצור אתו קשר מיוחד בכינוי מיוחד; הזכות היחידה שהיתה לו היא זכות אבותיו, וה' דיבר אתו לא כאדם עצמאי אלא כנציג של אבותיו. אבל לאחר מכן שאל משה ' {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">מי אנוכי</span> כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים?}} ' ובכך הראה שהוא ענו ושפל-רוח ואינו מחשיב את עצמו לכלום. באותו רגע - באופן פרדוקסלי - משה הפך לאדם חשוב בפני עצמו: הוא נעשה ראוי לכך שה' ייצור אתו קשר בפני עצמו, בכינוי מיוחד - {{צ|תוכן=כי <span style="text-decoration:underline">אהיה</span> עמך}}.
::# {{צ|תוכן=ויאמר עוד א-להים אל משה: 'כה תאמר אל בני ישראל: ' <span style="text-decoration:underline">'''יי</span>''' א-להי אבותיכם, א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב, שלחני אליכם'; זה שמי לעולם, וזה זכרי לדור דור'}} . השם המפורש שנזכר כאן דומה לפועל 'יהיה' (ידוע שהשורש "היה" שקול לשורש "הוה"). זה בדיוק כמו 'אהיה' רק בגוף שלישי. כלומר: " {{צ|סוג=mfrjצפ|תוכן=הקשר בין הקב"ה לביניכם יהיה דומה לקשר בינו לביני - הוא <span style="text-decoration:underline">'''יהיה</span>''' אתכם בכל זמן ובכל מצב, כמו שהיה עם אבותיכם. ההבדל היחיד הוא שהקב"ה לא ידבר אתכם ישירות אלא דרכי, כך שתשמעו עליו בגוף שלישי}} ".
 
ההסבר עד כאן מעורר את השאלה: מדוע בתחילת השליחות הציג הקב"ה את עצמו כ' {{צ|תוכן=א-להי אביך, א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב}} ' (ג6פסוק ו), בלי כינוי מיוחד, ורק אחר-כך הציג את עצמו כ' {{צ|תוכן=אהיה}} '?
וכדברי חז"ל (עירובין יג.): "מי שמשפיל את עצמו - הקב"ה מגביהו".
 
- נראה לי, שבהתחלה משה לא היה ראוי לכך שהקב"ה יצור אתו קשר מיוחד בכינוי מיוחד; הזכות היחידה שהיתה לו היא זכות אבותיו, וה' דיבר אתו לא כאדם עצמאי אלא כנציג של אבותיו. אבל לאחר מכן שאל משה ' {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">'''מי אנוכי</span>''' כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים?}} ' ובכך הראה שהוא ענו ושפל-רוח ואינו מחשיב את עצמו לכלום. באותו רגע - באופן פרדוקסלי - משה הפך לאדם חשוב בפני עצמו: הוא נעשה ראוי לכך שה' ייצור אתו קשר בפני עצמו, בכינוי מיוחד - {{צ|תוכן=כי <span style="text-decoration:underline">'''אהיה</span>''' עמך}}.
 
וכדברי חז"ל (עירובין יג.): " {{צפ|תוכן=מי שמשפיל את עצמו - הקב"ה מגביהו}} ".
 
וכדברי הנביא (ישעיהו (נז15נז טו): {{צ|תוכן=כי כה אמר רם ונישא, שוכן עד וקדוש שמו: מרום וקדוש אשכון; ואת דכא ושפל רוח - להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים.}}
 
<div class="future">
 
וכדברי הנביא ישעיהו (נז15): {{צ|תוכן=כי כה אמר רם ונישא, שוכן עד וקדוש שמו: מרום וקדוש אשכון; ואת דכא ושפל רוח - להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים.}}
==מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-03-1315.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2001-01-01.
<noinclude>
פורסם גם כאן:
 
::* [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1450264&whichpage=1 דרישת ה באמצעות חקר המקרא]
::* [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1664464&whichpage=1 עצור כאן חושבים]
 
הקטגוריות נמצאות ב: [[ביאור:מה שמו?]]
</div>
 
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-03-1315.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2001-01-01.
}}
<noinclude>
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: [[{{עריכה|ביאור:מה שמו?]]|ביאור:מה שמו?}}}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/tora/jmot/jm-03-1315}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|שמות|ג|ג יב|יג|ג יד|קטגוריה=1}}