ביאור:שמות כב ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|שמות|כב|כב ה|ו|כב ז|קטגוריה=1}}
 
= שומר חינם - הגבלת אחריות =
שורה 21 ⟵ 22:
 
==כי יתן איש אל רעהו... לשמור==
כל דיני השומרים חלים רק על '''איש''' - אדם מבוגר שיכול לקבל על עצמו אחריות לשמירה {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי שבועות מב., מעשר שני כג., ירושלמי גיטין לב:, עירובין מח:)|}} .
 
כל דיני השומרים חלים רק כשאדם ביקש מרעהו בפירוש '''לשמור''' על החפץ, ורעהו קיבל על עצמו לשמור. אבל אם מישהו רק אמר לרעהו "שים עין" והלך, הוא בכלל לא נחשב לשומר ואין לו כל אחריות על החפץ {{קטן|קטן= ( [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%95 רבי ישמעאל במכילתא] )|}} . '''
 
==כסף או כלים==
על-פי הפשט, הפרשה מדברת רק על חפצים דוממים, כמו כסף או כלים; אך חז"ל קבעו שהדין הנזכר בפרשה חל גם על בהמות, ובלבד שהן נמסרו לשמירה בחינם (ראו [[ביאור:ארבעה שומרים בתורה ובהלכה|שומרים בתורה ובהלכה]] ).
 
עוד למדו חז"ל מהביטוי "כסף או כלים", שדין השומרים מתייחס רק לרכוש שכמותו ידועה: " {{צפ|תוכן=מה כסף שדרכו להמנות, אף כלים שדרכן להמנות. מכאן אמרו: כל טענה שאינה במדה במשקל ובמנין, אינה טענה}} " {{קטן|קטן= (מכילתא)|}} ; ורק לרכוש שכמותו גדולה ומשמעותית: " {{צפ|תוכן=מה כלים שנים אף כסף שנים, ומה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב}} " {{קטן|קטן= (( [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%90&action=edit&redlink=1 בבלי, קידושין יא.] ))|}}
 
==וגונב מבית האיש==
1. ע"פ הפשט, הפסוק מתאר את האירוע שאכן קרה - החפץ אכן נגנב מבית השומר; לפי זה, מטרת הפרשה היא להבהיר שאחריותו של השומר לגניבה היא מופחתת - הוא צריך לפצות את בעל החפץ רק במקרה שהוא התרשל בשמירה או השתמש בחפץ לתועלתו, כפי שפירשנו למעלה. וכך אמרו חז"ל על פסוק זה: " {{צפ|תוכן=בגנב עצמו הכתוב מדבר}} " {{קטן|קטן= (בבלי בבא קמא סג:, הדעה השניה; וכן פירש בתורה תמימה)|}} .
 
2 ויש שפירשו שהפסוק מתאר רק את טענתו של השומר - הוא טוען שהחפץ נגנב ממנו, אך ייתכן שהוא משקר והוא עצמו הגנב: " {{צפ|תוכן=בטוען טענת גנב הכתוב מדבר}} " {{קטן|קטן= (בבלי בבא קמא סג:, הדעה הראשונה)|}} . והמפרשים הסבירו דעה זו על-פי הפסוקים בכמה דרכים: '''
 
::*א. המילים "וגֻנַּב מבית האיש" מתארים את טענתו של השומר ולא בהכרח את המציאות; ויש דוגמאות נוספות לכך בתנ"ך {{קטן|קטן= (רמב"ן)|}} .
::*ב. המילה וגֻנַּב היא מבנין פֻעַל, בניין סביל ש"לא נזכר שם פועלו" - לא ידוע מי הוא מבצע הפעולה (בניגוד למילה "נגנב", מבניין נפעל, שהוא בניין סביל-פעיל). הדבר רומז לכך, שאנחנו בכלל לא יודעים אם החפץ נגנב או לא - השומר טוען שהחפץ נגנב, אך למעשה יתכן שהחפץ נמצא אצלו ושהוא עצמו הגנב {{קטן|קטן= (רש"ר הירש)|}} .
 
אך לענ"ד הדין של "טוען טענת גנב" נזכר בפסוק ח (ראו [[ביאור:קנס על דיבור של פשע|קנס על דיבור של פשע]] ), והפסוקים שלנו מדברים על גניבה שבאמת קרתה.
שורה 52 ⟵ 53:
'''
 
3. יש שפירשו שהפסוק דווקא בא להחמיר באחריותו של השומר, ולקבוע שהוא צריך לטרוח ולמצוא את הגנב ולדאוג שהוא ישלם {{קטן|קטן= (העמק דבר)|}} ; '''
 
::*אך לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב "אם '''יִמְצָא''' את הגנב"; המילה "יִמָּצֵא", בבניין נפעל, מלמדת שמציאת הגנב אינה באחריותו של השומר, כפי שפירשנו.
שורה 59 ⟵ 60:
 
==אם לא ימצא הגנב, ונקרב בעל הבית אל האלהים (פסוק ז)==
1. ע"פ הפשט, המילים " '''אם לא ימצא הגנב''' " מדברות על מצב שהחפץ אכן נגנב, אבל לא הצליחו למצוא את הגנב {{קטן|קטן= (כך פירשו [[%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%96:מכילתא_על_שמות_כב_ז|במכילתא]] )|}} .. הדין במקרה זה הוא " '''ונקרב בעל הבית אל האלהים''' ", כלומר השופטים צריכים לחקור את השומר ולהשתמש גם בהשבעות על-פי הצורך (ראו [[ביאור:אלהים = שופטים המשתפים את ה'|אלהים = דיינים הפועלים בשיתוף פעולה עם ה']] ) כדי לברר אם יש להטיל עליו את האחריות לאבדן החפץ.
 
האחריות של השומר מתחילה רק אם הגנב לא נמצא כלל. אבל אם הגנב נמצא, גם אם הוא לא יכול לשלם, השומר פטור {{קטן|קטן= (מכילתא, מלבי"ם)|}} .
 
2. אך יש שפירשו שהפסוק מדבר " {{צפ|תוכן=בטוען טענת גנב}} " {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, בבא קמא סג)|}} , כלומר הוא מדבר על מצב שבו החפץ בכלל לא נגנב - השומר שיקר כשטען שהחפץ נגנב, למעשה הוא מחזיק את החפץ אצלו. הדין במקרה זה כתוב בפסוק ח, כפי שהסביר רבא {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, בבא קמא סג)|}} : " {{צפ|תוכן='''אם לא ימצא''' כמה שאמר אלא שהוא עצמו '''גנבו -''' '''ישלם שנים'''}} ". לפי זה, המילים " '''ונקרב בעל הבית אל האלהים''' " הן המשך של התנאי - "אם יתברר שבכלל '''לא נמצא גנב''' , ובנוסף לכך, עוד קודם לכן, בעל הבית ניגש אל השופטים ונשבע בשם ה' שהוא לא גנב - רק במקרה זה '''ישלם שנים''' ": " {{צפ|תוכן=טוען טענת גנב... משלם תשלומי כפל, אבל... טוען טענת אבד - לא משלם תשלומי כפל; ואפילו טוען טענת גנב, בשבועה הוא דמשלם תשלומי כפל, אבל שלא בשבועה אינו משלם תשלומי כפל.}} "
 
{{קטן|קטן= ראו [[%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%96:רשב"ם_על_שמות_כב_ז|רשב"ם]] , שפירש את הפסוק בשתי הדרכים.|}}
 
==אם לא שלח ידו במלאכת רעהו==
הביטוי " '''שלח ידו במלאכת רעהו''' " משמעו "השתמש ברכושו של רעהו כאילו היה רכושו הפרטי" ( [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/im-lo.htm פירוט] ).
 
המשפט " '''אם לא שלח ידו במלאכת רעהו''' " מציין את המטרה של חקירת השופטים - הם צריכים לברר אם השומר אכן לא השתמש ברכושו של רעהו כרכושו הפרטי. אם אכן לא השתמש בו, הוא פטור מתשלום על הגניבה; אך אם השתמש בו, הוא חייב בתשלום: " {{צפ|תוכן=כי השולח יד בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסין}} " {{קטן|קטן= (רמב"ן)|}} .
 
<div class="advanced">
שורה 77 ⟵ 78:
יש שפירשו שהמשפט מציין את נוסח השבועה שהשומר צריך להישבע. ואכן הביטוי "אם לא..." משמש כפתיחה לשבועה במקומות רבים במקרא; '''
 
::*אך משמעות שבועה שמתחילה ב"אם לא" היא תמיד שההמשך אכן קרה, כמו למשל ב {{צמ|'''אם לא''' בכיתי לקשה יום, עגמה נפשי לאביון|איוב ל כה}}- איוב מתכוון להגיד "אני נשבע שבכיתי לקשה יום ושעגמה נפשי לאביון" ( [[ביאור:אם לא = פתיחה לשבועה|פירוט ופסוקים נוספים]] ). לפי זה, אילו הפסוק שלפנינו היה מביא את נוסח השבועה, המשמעות היתה "אני נשבע ששלחתי ידי במלאכת רעי", וזה כמובן לא ייתכן, הוא הרי צריך להישבע '''שלא''' שלח ידו. הנוסח המתאים לשבועה במקרה זה הוא "אם שלח ידו במלאכת רעהו" {{קטן|קטן= (שד"ל)|}} .
 
</div>
שורה 84 ⟵ 85:
::*
 
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-22-0607.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-03-23.
}}
<noinclude>
 
שורה 95 ⟵ 97:
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|שמות|כב|כב ה|ו|כב ז|קטגוריה=1}}