ביאור:בראשית ב כד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|בראשית|ב|ב כג|כד|ב כה|קטגוריה=1}}
= והיו לבשר אחד =
שורה 14 ⟵ 15:
::
2. יש אומרים שהתופעה אכן קשורה ליחסי מין, אבל סוף הפסוק מתייחס לתוצאה ארוכת-הטווח שלהם - " {{צפ|תוכן=הולד נוצר על-ידי שניהם, ושם '''נעשה בשרם אחד'''}} " {{קטן|קטן= (רש"י, ע"פ תלמוד בבלי סנהדרין כח)|}} - החיבור בין איש לאשתו יוצר בשר אחד המורכב מהגנים של שניהם. '''
::*אולם, גם לפי פירוש זה, לא ברור מדוע המשפט נאמר דווקא על האיש ואשתו: " {{צפ|תוכן=כי גם הבהמה והחיה יהיו לבשר אחד בתולדותיהם}} " {{קטן|קטן= (רמב"ן)|}} .
3. ויש אומרים שהתופעה מתייחסת לקשר הנפשי והמשפחתי בין איש לאשתו - האיש עוזב את הוריו, נושא אישה, ומתייחס אליה כאילו שהיא משפחתו העיקרית, קרובה אליו יותר מאשר הוריו (המילה "בשר" מציינת את הקשר המשפחתי, כמו בביטויים " '''אחינו בשרנו''' ", " '''שאר בשרו''' "): " {{צפ|תוכן=והנה יעזוב שאר אביו ואמו וקרבתם, ויראה שאשתו קרובה לו מהם}} " {{קטן|קטן= (רמב"ן)|}} ; " {{צפ|תוכן=מכוין בכל הפעולות להשיג השלמות המכוון ביצירת האדם, כאילו שניהם נמצא אחד בלבד}} " {{קטן|קטן= (ספורנו)|}} .
==ב. המסר לימינו==
1. יש אומרים שהפסוק מתאר את המצב הרצוי והאידיאלי - האיש '''צריך''' לעזוב את משפחתו ולדבוק רק באשתו: " {{צפ|תוכן=רוח הקודש אומרת כן, לאסור על בני נוח העריות}} " {{קטן|קטן= (רש"י ע"פ תלמוד בבלי סנהדרין כז)|}} ; " {{צפ|תוכן=ראוי שישתדל האדם לישא אישה הוגנת לו וראויה לידבק בו, גם שיצטרך לעזוב את אביו ואת אמו... כי אז יכוונו לדעת אחד}} " {{קטן|קטן= (ספורנו)|}} .
<div class="advanced">
שורה 71 ⟵ 72:
::*
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-02-24.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-07-23.
}}
<noinclude>
שורה 82 ⟵ 84:
</noinclude>
{{סיכום על פסוק|בראשית|ב|ב כג|כד|ב כה|קטגוריה=1}}
|