ביאור:במדבר טז כא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צפ|תוכן=יש לשאול: '''

{{צפ|תוכן=1. וכתב רבינו חננאל: '''הבדלו מתוך העדה הזאת -''' עדת קרח ולא עדת בני ישראל, '''ויאמרו אלהי הרוחות לכל בשר וגו'''' , מיד הודיע הקב"ה למשה, כי לא כל עדת בני ישראל בקש לכלות, אבל עדת קרח בלבד, לפיכך פירש לו, זה שאמרתי '''הבדלו''' = '''העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם''' הוא שאמרתי לך. הזכיר להם '''העלו מסביב''' , אולי כשיראו קרח ועדתו ישובו. '''

::* {{צפ|תוכן=אלו דבריו, ואינם נכונים, כי לא היה ראוי לומר על קרח דתן ואבירם, שלשה אנשים,}} {{צפ|תוכן='''הבדלו מתוך העדה''' , כי אינם עדה. ואין ישראל בתוכם, ואהרן עם עדת מקריבי הקטורת היה בתוכם בבואם. '''

::* {{צפ|תוכן=ועוד, כי '''הבדלו''' רמז למשה ואהרן בלבד, כמו '''הרומו''' (להלן יז 10).}}

::* {{צפ|תוכן=וכן '''ואכלה אותם כרגע''' , רמז למגפה שתכלה עם רב ועצום כרגע.}}

::* {{צפ|תוכן=וחלילה שלא יבין משה נבואתו ויטעה בה!}}

{{צפ|תוכן=2. אבל הטעם, כי מתחלה היה לב העם אחרי משה ואהרן, וכאשר לקחו קרח ועדתו איש מחתתו וישימו עליהם קטרת ועמדו פתח אהל מועד עם משה ואהרן, אז קרא קרח לכל העדה, ואמר להם כי בכבוד כולם הוא מקנא, וייטב הדבר בעיניהם, ונקהלו כלם לראות אולי יישר בעיני האלהים ותשוב העבודה לבכוריהם, וזה טעם '''ויקהל עליהם קרח את כל העדה''' (פסוק יט). והנה, נתחייבו כליה, שהיו מהרהרים אחרי רבם, והם כמהרהרים אחרי השכינה ומוותרים על נבואת נביא בלבם וחייבין מיתה בידי שמים. ומשה ואהרן למדו עליהם זכות, שלא חטא במעשה אלא קרח, והוא הגורם והוא המפתה אותם, וראוי הוא שימות לבדו, לפרסם ולהודיע ענשו לרבים;}} [[ביאור:מנהיגים טובים משתדלים להקל את החטא מעל העם|וזו דרך מבקשי רחמים, שיקלו החטא מעל העם ונותנין אותו על היחיד הגורם, מפני שהוא חייב על כל פנים]] {{צפ|תוכן=.}}

3. ו"כלי יקר" כתב, שה' אמר למשה ולאהרן: " {{צפ|תוכן=מעולם לא עלה על לבי להעניש כל העדה, כי אדרבה, יודע אני שלא נתפתו לקורח, ומה שאמרתי הבדלו מתוך העדה, על כל ישראל אמרתי כן, שייבדלו מתוך עדת קורח.}}

=={{מקורות|מקורות==