ביאור:תהלים ל ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|תהלים|ל|ל ה|ו|ל ז|קטגוריה=1}}
 
= לכעוס רגע ומייד להירגע =
שורה 7 ⟵ 8:
ניתן לפרש את הפסוק לפי שתי המשמעויות של השורש "רגע":
 
1. '''רֶגַע''' = זמן קצר; ה' כועס רק רגע אחד בכל פעם. לפי זה, מותר לאדם לכעוס רגע אחד, שניה אחת, ומייד לחזור לשפיות: " {{צפ|תוכן=וכמה זעמו? '''רגע''' ולא יותר, דהיינו, משעה שהכעס מתעורר בו בטבע, עד שגם התבונה תתעורר כנגדו. והוא מה שאמרו חכמים ז"ל: "קשה לכעוס ונוח לרצות".}}
 
הנה זה חלק טוב ודאי, כי טבע האדם מתעורר לכעס, ואם הוא מתגבר עליו... שאפילו אותו הכעס הקל לא יעמוד בו זמן גדול אלא יעבור וילך, ודאי שראוי לשבח הוא.
 
ואמרו ז"ל: "תולה ארץ על בלימה, אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם פיו בשעת מריבה", והיינו, שכבר נתעורר טבעו בכעס, והוא בהתגברותו בולם פיו " {{קטן|קטן= ( [[%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%90:מסילת_ישרים_יא|מסילת ישרים יא]] )|}} .
 
2. '''רגע''' = רגיעה, שלוה; ה', גם כאשר הוא מראה את כעסו כלפי חוץ, נשאר רגוע. לפי זה, מותר לאדם להראות כעס כלפי חוץ, לדוגמה, כאשר הוא רוצה למתוח ביקורת על מעשה חמור שעשה אדם אחר באופן שידגיש את חומרת המעשה, אבל בתוך ליבו הוא צריך להישאר רגוע: " {{צפ|תוכן=מדתו של הלל הזקן עולה על כל אלה, שכבר לא היה מקפיד על שום דבר ואפילו התעוררות של כעס לא נעשה בו. זה הוא ודאי הנקי מן הכעס מכל וכל. והנה אפילו לדבר מצוה הזהירונו ז"ל:שלא לכעוס, ואפילו הרב על תלמידו והאב על בנו, ולא שלא ייסרם, אלא ייסרם וייסרם אך מבלי כעס, כי אם להדריך אותם בדרך הישרה, והכעס שיראה להם יהיה כעס הפנים, לא כעס הלב.}} " {{קטן|קטן= (שם)|}} . '''
 
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/thlim/th-30-06.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-03-06.
}}
<noinclude>
 
שורה 26 ⟵ 28:
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|תהלים|ל|ל ה|ו|ל ז|קטגוריה=1}}