ביאור:משלי כא לא: הבדלים בין גרסאות בדף

1. " {{צפ|תוכן=עם כי '''מוכן הסוס ליום המלחמה''' לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, '''ביד ה' היא התשועה''' , ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה}} " {{קטן|קטן= (מצודות)|}} '''

2. " {{צפ|תוכן=הנה '''הסוס מוכן ליום מלחמה''' להיות כלי לרוץ על האויב ולנצחו, אך שקר הסוס לתשועה, כי '''התשועה מהשם''' היא לבד; ולזה תמצא פעמים רבות, שינצח החיל המעט והחלוש את הרב והתקיף; וזה ממה שיורה, שלא יועיל כל כלי המלחמה לבטל גזרת ה' יתברך, ולא יצטרכו לאשר ה' יתברך בעזרו}} " {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} '''

3. " {{צפ|תוכן=הכל היה מוכן: התכניות, הציוד, פקודת הקרב, רגע האפס נקבע על-פי הכרעות מודיעין מהימנות. והנה - '''לה' התשועה''' . התוכניות לא פעלו; הציוד התקלקל, פקודת הקרב נתגלתה מכלל ריק; הערכות המודיעין הוי מוטעות. מה קרה כאן? שום דבר יוצא דופן לא קרה. הייתה זו הדגמה לפסוק '''אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'''' , או לפסוק הבא: '''סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה''' .}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley21.htm פרופ' יהודה אייזנברג] )|}} '''

(ייתכן שהם לא נועדו למלחמה אלא רק לכבוד, ושלמה עבר בכך על מה שכתוב בתורה {{צמ|רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד|דברים יז טז}}). ועוד: גם גדולי ישראל בתקופות אחרות עשו הכנות אנושיות-חומריות למלחמה, למשל, [[ביאור:הכנות למלחמה בספר משלי|יעקב אבינו התכונן למלחמה בעשו]] . '''

{{צ|סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה}} - רק כאשר האדם מכין סוסים (וציוד נוסף) למלחמה, רק אז הוא יכול לצפות לתשועת ה'. אם העם לא התכונן למלחמה, והובס - הוא לא צריך לשאול את עצמו "במה חטאתי? למה ה' לא עזר לי?"; על כך נאמר [[ביאור:טעות בדרך נובעת משטחיות ולא מעונש|איוולת אדם תסלף דרכו, ועל ה' יזעף ליבו]] ; רק אם העם עשה את כל ההכנות הדרושות, ובכל זאת הובס - רק אז הוא יכול לראות בכך עונש מה': " {{צפ|תוכן=כי חייבים בני אדם להישמר לנפשותיהם ולהכין סוס וכלי זין ליום מלחמה, והשם יתברך יושיע ויחון את אשר יחון}}   " {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי)|}} .<div class="future"> </div>