ביאור:משלי כו כא: הבדלים בין גרסאות בדף

" {{צפ|תוכן=ראשי החמולות הגדולות בחברון... נפגשו עם...  ראש מועצת קרית ארבע ונציגים בכירים של היישוב היהודי... התנהלה פגישה לבבית במהלכה הצהירו הנוכחים על שאיפתם לחיי שלום ובטחון בעיר האבות, והחליפו תעודות הוקרה.}}

{{צפ|תוכן=זמן קצר לאחר מכן הוזמן השייח' ל'שיחה'  ע"י הרשות הפלשטינית, והופצו כרוזים נגדו בעיר.}} " {{קטן|קטן= (מתוך הידיעה [http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=view&id=4647&Itemid=81 פגישה היסטורית בחברון] שפורסמה באדר א ה'תשס"ח באתרי חדשות שונים)|}} .

<div class="advanced"> </div>

1. ייתכן הכוונה לא לכל גחל בפני עצמו אלא לקבוצת הגחלים - הגחלים הישנות כבות, והפחם החדש שמוסיפים הופך בעצמו לגחלים חדשות. לפי זה, הצלע הראשונה מדברת על '''בעירה פנימית''' של גחלים, והצלע השניה מדברת על '''בעירה חיצונית''' של אש; הצלע הראשונה היא משל לשנאה הבוערת בתוך ליבם של האנשים, והצלע השניה היא משל לשנאה הפורצת החוצה והופכת למלחמה, שתיהן באשמת '''איש מדיינים''' ה '''מחרחר ריב''' {{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} .

2. ייתכן שהמשמעות של '''פחם''' בלשון התנ"ך שונה ממשמעותו בימינו -   [[ביאור:פחם = חום או אש|פחם אינו חומר בעירה, אלא ניצוצות של אש, או באופן כללי יותר - חום]] . '''החום''' אכן עוזר לקיים את '''הגחלים''' . לפי זה, הצלע הראשונה מדברת על '''החום''' והצלע השניה מדברת על '''חומר הבעירה''' ; הצלע הראשונה היא משל להסתה ה"מחממת" את ליבותיהם של האנשים, והצלע השניה היא משל לאמצעים הפיסיים, כגון נשק ותחמושת, המאפשרים לאנשים להוציא לפועל את החמה שבליבם; שניהם נכללים במעשיו של '''איש מדיינים''' ה '''מחרחר ריב''' {{קטן|קטן= (ע"פ רש"י ומלבי"ם)|}} .