ביאור:משלי כו יב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כו יא|יב|כו יג|קטגוריה=1}}
 
= איך להתייחס לאיש חכם בעיניו =
שורה 9 ⟵ 10:
'''תקוה לכסיל ממנו''' = יש '''תקוה''' '''שהכסיל''' יחכים כתוצאה מהמפגש איתו, שילמד '''ממנו''' משהו.
 
'''הכסיל''' ( [[ביאור:כסיל = אדםהשונא רע שהוא גם טיפשדעת|= הטיפש הרע]] ) לא אוהב לבזבז יותר מדי זמן בלהקשיב לאחרים, ולכן כשהכסיל רואה אדם מתלבט, מהסס ולא בטוח בדעתו – הוא לא טורח לנסות להבין אותו; הוא אומר "בטח אין לו מה להגיד". רק כאשר הוא פוגש '''איש חכם בעיניו''' , שמפגין ביטחון מופרז בדעה שלו, יש תקוה שהכסיל יקשיב לו וילמד ממנו. '''
 
הפסוק חותם קטע של 12 פסוקים שמדברים בגנותו של הכסיל; ולפי הפירוש השני, הפסוק מסיים את הקטע בנימה של תקוה: למרות כל המשלים השליליים שנאמרו על הכסיל - לכסיל עדיין יש תקוה. '''
שורה 20 ⟵ 21:
'''
 
<div class="advanced"> </div>
 
==פירושים נוספים==
הפירוש המקובל הוא: '''תקוה לכסיל ממנו''' = לכסיל יש יותר תקוה להחכים מאשר לו. הכסיל יודע שהוא לא חכם; הוא יודע שהוא מוותר על החכמה כדי להנות מתענוגות העולם. ולכן יש לו עדיין תקווה: יש תקווה שמתישהו הוא יתבגר, ויימאס לו מרדיפת-התענוגות, ואז הוא ישנה את דרכיו ויבוא ללמוד חכמה. אבל אצל '''איש חכם בעיניו''' המצב גרוע יותר: הוא לעולם לא יבוא ללמוד חכמה, כי הוא בטוח שהוא הכי חכם. לכן נאמר כמה פסוקים לפני כן: " [[ביאור:לענות או לא לענות?|ענה כסיל כאיוולתו, פן יהיה חכם בעיניו]] " - במקרים מסויימים יש טעם לדבר עם הכסיל, כדי שלא יהיה חכם בעיניו, כי אם יהיה חכם בעיניו, לא תהיה לו כל תקוה {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
</div>
'''
 
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של ע"פ מלבי"םאראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים משלי א וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-26-12.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2000-02-01.
}}
<noinclude>
 
שורה 39 ⟵ 40:
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כו יא|יב|כו יג|קטגוריה=1}}