ביאור:משלי כה יא: הבדלים בין גרסאות בדף

1. ייתכן שהפסוק בא ללמד אותנו להתעמק: כשאנחנו רואים כלי עשוי מכסף, לא צריך לחשוב שהערך של הכלי הוא רק הכסף שממנו הוא עשוי; ייתכן שבתוך הכלי יש כלי עוד יותר יקר. וזה משל ל '''דבר דבר על אפניו''' - לדברי הנבואה והחכמה שבתנ"ך, שמעבר למשמעות הפשוטה והגלויה שלהם, יש בתוכם רעיונות עמוקים ונשגבים. המשמעות העמוקה היא '''תפוחי זהב''' , והמשמעות המילולית-הפשוטה היא '''משכיות כסף''' {{קטן|קטן= (ע"פ רמב"ם, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a2-2.htm במורה נבוכים, חלק ראשון - הקדמה] )|}} . ראו: [[ביאור:כמה פירושים יש לכל פסוק?|להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם]] . '''

2. ייתכן שהפסוק בא ללמדנו על חשיבות הכלי: תכשיטים יקרים, שעשויים מזהב, יש לשים בכלים יקרים, שעשויים מכסף. וזה משל ל '''דבר דבר על אפניו''' - לחכמתו של האדם, שצריכה לשבת בתוך גוף בריא. מכאן, שהאדם צריך לעסוק לא רק בחכמה אלא גם במלאכה, כדי שיוכל לקיים את גופו בבריאות. החכמה היא '''תפוחי זהב''' , ולכן גופו של החכם צריך להיות '''משכיות כסף''' . {{קטן|קטן= (ר' סעדיה בן יוסף פיומי, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/10c-2.htm ספר האמונות והדעות, מאמר עשירי, פרק יד / אחד עשר] )|}} . 3. אך לענ"ד הפסוק אינו מדבר על גוף האדם אלא על '''האופן''' שבו הדברים נאמרים, והמשמעות היא, שהחכם צריך להשקיע גם בצורתם החיצונית של הדברים שהוא אומר - להגיד אותם באופן נאה ומתקבל על לב השומעים. והרעיון ממשיך בפסוק הבא, המדבר על תוכחה: {{צמ|נזם זהב וחלי כתם, מוכיח חכם על אזן שמעת|משלי כה יב}}( [[ביאור:חכמים מותחים ביקורת באופן שמייפה את השומע|פירוט]] ).

[http://he.judaism.wikia.com/wiki/[Tnk1/ktuv/mjly/mj-25-11.jpg |'' ]]

4. יש אומרים, שהפסוק נותן לנו סימן לזהות איפה יש תכשיטים יקרים: כשרואים כלי שעשוי מכסף, ניתן להסיק שבתוכו יש זהב, " {{צפ|תוכן=כי לא יצפו כסף על ברזל ונחושת}} ". וזה משל ל" '''דבר דבר על אפניו''' " - לאופן הדיבור של האדם, שמעיד על אופיו ומחשבותיו: " {{צפ|תוכן=כשהמצפון יקר, והנפש וסתריו מלאים כבוד - גם הדיבור יקר ונעלה ונקי מכל סייג; אבל אם ידבר לשון הרע ורכילות, נודע כי תחת הדיבור ברזל וחרס... לפי המחשבה והגות הנפש כן הוא הדיבור}} " {{קטן|קטן= (ע"פ מלבי"ם)|}} . '''

=={{מקורות|מקורות==