ביאור:משלי יז ו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז ה|ו|יז ז|קטגוריה=1}}
= נכדים מביאים כבוד =
שורה 5 ⟵ 6:
כל יצור חי שואף להוליד ילדים - כשיצור מצליח להוליד ילדים, הדבר מעיד על כך שהוא הצליח לעמוד במספר גדול של משימות קשות כמו: מציאת אוכל, הישרדות בטבע, ומציאת בן/בת זוג; יצור שמצליח להוליד ילדים, בהחלט ראוי לכבוד.
אולם, האדם הוא היצור היחיד ששואף שיהיו לו גם נכדים - כשלאדם יש נכדים, הדבר מעיד על כך שהוא הצליח לעמוד במשימות הרבה יותר קשות - לגדל את הילדים שלו ולחנך אותם, עד שהצליחו להוליד ילדים משל עצמם; אדם שיש לו נכדים, ראוי לכבוד רב אפילו יותר מאדם שיש לו ילדים {{קטן|קטן= (ראו גם [http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7193 בדברי הרב רוזובסקי באתר הידברות] )|}} .
זה, אולי, פירוש החצי הראשון של הפסוק [[משלי יז ו]]: " {{צ|עטרת זקנים - בני בנים}} {{צ|, ותפארת בנים אבותם}} ":
שורה 27 ⟵ 28:
</div>
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-17-06.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-10-30.
}}
<noinclude>
שורה 38 ⟵ 40:
</noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז ה|ו|יז ז|קטגוריה=1}}
| |||