ביאור:משלי יז א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|טז|א|יז ב|קטגוריה=1}}
 
= הקשר בין קרבנות לבין שלוה ומריבה =
שורה 8 ⟵ 9:
 
אפשר לפרש שהפסוק מתייחס לסעודה ביתית רגילה, בדומה לפסוק " [[ביאור:הקשר בין אוכל לבין אהבה ושנאה|טוב ארוחת ירק ואהבה שם, משור אבוס ושנאה בו]] "; אולם, בפסוק זה ישנם כמה מושגים שמזכירים קרבנות:
 
::* {{צ|פת}} = אחד מסוגי המנחות (ויקרא ב ו: {{צ|מנחת '''פתים'''}} ).
::* {{צ|חרבה}} = יבשה, בלי שמן; המושג נזכר גם הוא בקשר למנחות (ויקרא ז י: {{צ|מנחה בלולה בשמן '''וחרבה'''}})
שורה 15:
לפי זה, פירוש הפסוק הוא: עדיף להביא קרבן פשוט, מנחת {{צ|פתים}} יבשה {{צ|וחרבה}} בלי שמן, ולהביא אותו בשלוה - מאשר למלא את בית המקדש {{צ|בזבחים}} , ותוך כדי הקרבתם - {{צ|לריב}} זה עם זה.
 
(גם [[ביאור:Mfrjim/rjy/mefarsheytanach028-17|רש"י]] קישר את הפסוק לקרבנות, באופן קצת אחר: " {{צפ|תוכן= {{צ|טוב}} היה להקב"ה {{צ|להחריב ביתו}} ועירו, והיה {{צ|בשלוה}} מעבירותיהן של ישראל... שהיו מקריבין {{צ|זבחי ריב בביתו}} }} ")
 
מה הקשר בין קרבנות לבין מריבות? ייתכן, שכאשר האדם משקיע הרבה כסף בקרבנות, ולא נשאר לו מספיק לעצמו, הוא עלול להיות מתוח ועצבני יותר, וכך להגיע למריבות עם חבריו (ע"ע [[ביאור:החובה לקבוע סדר עדיפות בקיום המצוות|החובה לקבוע סדרי עדיפויות בקיום המצוות]] ). כל אחד צריך לחשוב כמה הוא מסוגל להשקיע בכל דבר, לא להחמיר על עצמו מעבר למה שהוא חייב, כאשר זה מעבר לכוחותיו. '''
שורה 27:
'''
 
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-17-01.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-10-30.
}}
<noinclude>
 
שורה 38 ⟵ 39:
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|טז|א|יז ב|קטגוריה=1}}