ביאור:משלי טו יד: הבדלים בין גרסאות בדף

'''רעה''' [[ביאור:רעה = שהה זמן רב ב- / עם-, או: הלך בעקבות-|= מלשון רע, חבר]] ; '''ירעה''' =  מתרועע ומתחבר עם-: " {{צפ|תוכן=יעשה את האולת לריע וחבר, להיות רגיל עמה}} "<span style="font-size: 80%;">

1. כדי לבקש דעת, צריך שמחה:  " {{צפ|תוכן='''רוח נכאה''' - ונשברת היא, על כן לא תלמוד הדעת. '''לב נבון''' שישמח ואין לו עוצב בעולם, הוא '''יבקש''' ללמוד '''דעת''' .}} " {{קטן|קטן= ( [[%D7%90%D7%91%D7%9F%20%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%20%D7%98%D7%95%20%D7%99%D7%92:אבן עזרא על משלי טו יג|אבן עזרא על משלי טו יג]] )|}} ; ראו גם רבנו יונה. '''

2. כדי לשמוח, צריך לבקש דעת: " {{צפ|תוכן='''לב נבון יבקש דעת''' ... מבקש ומתבונן בכל דבר להשיג השכל שיש בו... '''כל ימי עני רעים''' ... - עני בדעת {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} ... ואין לו שום דבר טוב במה להחיות ולשמח את עצמו, מאחר שאינו מקושר, רק אדרבא רחוק ונפרד מהשכל דקדושה... '''וטוב לב משתה תמיד''' - כי צריכין ליזהר ביותר להרגיל עצמו בלב טוב ובשמחה תמידית, ע"י שיסתכל רק על השכל והפנימיות החיות דקדושה שיש בכל דבר...}} " {{קטן|קטן= ( [[%D7%A0%D7%97%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F%20%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%20%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%96:נחת השולחן אורח חיים תרצז|נחת השולחן אורח חיים תרצז]] )|}} .

3. הכסיל, הרועה דברי איוולת, אומר, בין השאר, שצריך להרבות במשתאות ותענוגות, כי כך נראה מבחינה שטחית של המציאות: " {{צפ|תוכן='הלא ראינו ש '''כל ימי עני רעים''' ?! העני, המתענה מפני ששומע לחוקי התורה, בכל זאת ימיו רעים תמיד, ומי שעושה '''משתה תמיד''' הוא '''טוב לב''' !', ומזה יוכיח שאין שכר להולך בחכמה. אבל '''לב נבון יבקש דעת''' , וישיב לו לאמור...}} " {{קטן|קטן= ( [[%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%20%D7%98%D7%95%20%D7%98%D7%95:מלבי"ם על משלי טו טו|מלבי"ם על משלי טו טו]] )|}} . '''