ביאור:משלי יא יא: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יא|יא י|יא|יא יב|קטגוריה=1}}
= בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס =
{{צמ|בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס|משלי יא יא}}
1. ייתכן שהפסוק בא ללמד על כוחם הרוחני של הישרים - כשאנשים '''ישרים''' '''מברכים''' את העיר ומתפללים בעדה, מעמדה של '''הקרת''' (=הקריה, העיר) עולה '''ומתרומם''' {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . '''
::*אולם, לפי זה לא ברורה משמעותו של החצי השני - " '''ובפי רשעים תהרס''' ": אם גם לרשעים ישנו כוח להשפיע על המציאות בדיבורם, אז מה היתרון של הישרים? האם הכוונה שההשפעה היא הפוכה - כאשר הרשעים מברכים את העיר, הדבר גורם דווקא לחורבנה? (ראו [[ביאור:האם למילים יש השפעה מאגית על המציאות?|האם למילים יש השפעה מאגית על המציאות?]] ).
שורה 9 ⟵ 10:
2. ייתכן שהפסוק בא ללמד על כוחו של הדיבור והשפעתו על החברה - כשיש אנשים '''ישרים''' בעיר, הם '''מברכים''' זה את זה, מדברים זה עם זה בנחת ובאהבה, וכך מעמדה של העיר עולה; אך כשיש אנשים '''רשעים''' בעיר, הם מקללים, מדברים דברי גנאי ורכילות, וכך העיר נהרסת.
3. וייתכן שהפסוק אינו עוסק בדיבור אלא בכוח והשפעה - כאשר האנשים '''הישרים מבורכים''' בעושר וכוח, ומחזיקים את השלטון בעיר, הם מנצלים את כוחם להיטיב עם העיר, ומעמדה עולה; אך כאשר האנשים הרשעים שולטים בעיר, ו" {{צפ|תוכן=על '''פיהם''' יהיה כל דברי העיר}} ", הם מנצלים את כוחם לתועלתם האישית, והעיר נהרסת {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי, מצודת דוד)|}} .
הפסוק ממשיך ומסביר את הפסוק שלפניו {{צמ|בטוב צדיקים תעלץ קריה, ובאבד רשעים רנה|משלי יא י}} - כשטוב לצדיקים, הם מועילים לעיר ולכן אנשי העיר שמחים, וכשהשליטים הרשעים אובדים, הם מפסיקים להזיק לעיר ולכן אנשי העיר מרננים. וייתכן שפסוק י עוסק בטוב הגשמי שהצדיקים מביאים לעיר במעשי הצדק שהם עושים, ופסוק יא עוסק ברוממות הרוחנית שהישרים משרים על העיר בברכתם {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-11-11.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-11-20.
}}
<noinclude>
שורה 24 ⟵ 26:
</noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|יא|יא י|יא|יא יב|קטגוריה=1}}
| |||