ביאור:משלי ה יט: הבדלים בין גרסאות בדף

1. רש"י בשם רבי משה הדרשן כתב " {{צפ|תוכן=תשגה = תעסוק תמיד, והוא לשון ערבי}} {{צפ|תוכן=...}} "; יסוד מלכות פירש "תשגה = תתמיד להגות בה"; ומלבי"ם פירש " {{צפ|תוכן=תשגה = בא על שׂגיית ורבות האהבה...}} " כמו בפסוקים {{צמ|צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון '''ישגה'''|תהלים צב יג}}; {{צמ|והיה ראשיתך מצער, ואחריתך '''ישגה''' מאד|איוב ח ז}}, {{צמ|היגאה גמא בלא בצה '''ישגה''' אחו בלי מים|איוב ח יא}}, וכמו בתואר '''שַׂגִּיא''' (אמנם, בפסוק שלנו האות שׁ מנוקדת מימין, ובפסוקים אלה האות שׂ מנוקדת משמאל). '''

2. רש"י בשם חז"ל (עירובין נד) כתב: " {{צפ|תוכן=לשון משגה כמשמעו, בעבור אהבתה תהיה שוגג בשאר עסקיך...}} ": כשאדם מאוהב במישהי, הוא לא שם לב לשום דבר אחר בעולם חוץ ממנה. חז"ל מביאים דוגמה לאדם ש"שגה" מרוב אהבתו לתורה: " {{צפ|תוכן=אמרו עליו, על רבי אלעזר בן פדת, שהיה דורש בשוק התחתון, וסדינו מוטל בשוק העליון. פעם אחת בא אדם אחד ומצא נחש כרוך עליו...}} ";  כיוצא בזה כתב ראב"ד באחת מהשגותיו על הרמב"ם. 

3. מצודת דוד פירש: " {{צפ|תוכן=אף '''באהבתה''' , '''למשגה''' תחשב אם '''תמיד''' תהיה, וכמו שאמרו רז"ל "לא תרבה שיחה עם האשה... באשתו אמרו..."}} "; כלומר, החכם מזהיר את תלמידו שישמור על איזון ושלא יגזים גם בקשר הרומנטי שלו עם אשתו. '''

=={{מקורות|מקורות==