ביאור:משלי ד יב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ד|ד יא|יב|ד יג|קטגוריה=1}}
= בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא תכשל =
שורה 21 ⟵ 22:
'''
2. ע"פ מלבי"ם, הפסוק מדבר על התקדמות רוחנית - בדרך התורה: " {{צפ|תוכן=לפעמים הולך האדם בדרך}} {{צפ|תוכן=התורה '''בהליכה''' פשוטה, שיקיים המצוות כפי הדין והחיוב, וזה '''בלכתך''' ; ואז צריך '''שלא יצרו צעדיו''' , רוצה לומר, שלא יתעצל במצוות, ויעשם כמצוותם, וילך בדרך הרגיל. ולפעמים הולך האדם בדרך התורה '''במרוצה''' , דהיינו שעושה במידת חסידות ורץ בהתלהבות גדול להוסיף סייגים וגדרים וקדושה ופרישות, ואז צריך להיזהר ממכשול, כמו ארבעה שנכנסו לפרדס שאחד קיצץ בנטיעות, ועל זה אמר '''ואם תרוץ לא תכשל'''}} ".
לפי זה, העצה של החכם בקטע זה נמצאת בפסוק הבא - פסוק יג: {{צ|החזק במוסר, אל תרף!}}, כלומר, כדי שתוכל '''ללכת''' בדרך התורה בלי להתעצל ולהתרשל בקיום מצוות, וכדי שתוכל '''לרוץ''' בדרך התורה בלי להיכשל ולהישבר, אתה צריך להחזיק תמיד [[ביאור:מוסר = א. צרות, ב. ביקורת|במוסר = ביקורת]] ; אתה צריך לוודא שתמיד יהיה מישהו מבחוץ שבודק את דרכיך ומסוגל להזהיר ולמתוח עליך ביקורת בעת הצורך, או לפחות לקרוא בספרי מוסר שיזכירו לך למתוח ביקורת על עצמך. ספרי מוסר הם ספרים שמטרתם לעורר את האדם ולהזכיר לו את חובותיו העיקריות בחיים, וכך עוזרים לו ש" '''בלכתך לא יצר צעדך''' " - לא תתרשל בקיום חובותיך, " '''ואם תרוץ לא תכשל''' " - אם תרצה לקבל על עצמך משימות חדשות - הדבר לא יכשיל אותך ולא ישכיח ממך את החובות העיקריות. '''
שורה 27 ⟵ 28:
'''
3. ע"פ מלבי"ם, הפסוק הקודם - פסוק יא - מדבר על החובה לאזן את המידות הנפשיות (כמו פסוקים אחרים שמדברים על דרך האמצע, ע"פ מלבי"ם; ראו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] ): " {{צפ|תוכן='''הדרך''' הוא... הישר, '''והמעגל''' הוא... הסיבובי. והאדם צריך ללכת בדרך האמצעי שהוא הדרך הישר הקבוע, והוא דרך החכמה, כמו דרך הרחמים, דרך הבושת, דרך הענוה, וכדומה; ועל זה אמר '''בדרך חכמה הוריתיך''' . אמנם, לפעמים צריך להטות מדרך הישר וללכת במעגל, שהוא הדרך הסיבובי, אם אין מגיע אל מחוז החפץ בדרך הישר (כגון, אם יש עיכוב בדרך הישר, הר ורכסים וכדומה), כמו מי שנוטה בטבעו אל הכילות [קמצנות], אי אפשר שיילך בדרך האמצעי שהוא דרך הנדיבות, [אלא] רק צריך להטות אל קצה האחר שהוא מידת הפזרנות, שהוא המעגל, שעל-ידו יתרגל לבוא אל הדרך הישר האמצעי שהוא מידת הנדיבות. ובזה צריך לידע איך יגיע על-ידי המעגל ויסבב בו אל דרך הישר, ועל-זה אמר '''הדרכתיך במעגלי יושר''' - היינו, שיידע יושר המעגל, בל יטה אל צד האחר...}} ".
לפי זה, יש לפרש שגם הפסוק שלנו - פסוק יב - מדבר על התקדמות בחיים הנפשיים; החכם מבטיח לבנו, שאם ילך '''בדרך החכמה''' יהיה תמיד באמצע הדרך - אף פעם לא יהיה קיצוני מדי, ולכן: '''
שורה 38 ⟵ 39:
'''והנמשל''' : מי שאיזן את מידותיו יכול בדרך-כלל לפעול במהירות, בלי לחשוב על כל צעד וצעד, כי המידות המאוזנות שלו מבטיחות לו שלא יעשה טעויות גסות.
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-04-12.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-05-17.
}}
<noinclude>
שורה 49 ⟵ 51:
</noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|ד|ד יא|יב|ד יג|קטגוריה=1}}
| |||