ביאור:משלי א כ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א יט|כ|א כא|קטגוריה=1}}
 
= מי קורא ברחוב? =
שורה 15 ⟵ 16:
'''
 
1. לפי רוב המפרשים, '''חכמות''' היא '''החוכמה''' המופשטת בלבד. ה'קריאה' של החכמה היא משל למסר הכללי של החכמה - לעזוב את הפיתויים, להתרחק מהלצים והכסילים (פסוק כב), ולבוא ללמוד את דברי החכמה (פסוק כג), לפני שיהיה מאוחר מדי (ראו [[ביאור:המציאות תטפח על פניכם|המציאות תטפח על פניכם]] ). המסר הזה הוא גלוי וידוע: " {{צפ|תוכן=הלא התורה גלויה לכולם ומזהירה על קיומה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . '''
 
::*אולם, לפי זה, לא ברור מה המשמעות המעשית של הפסוק - והרי כל ספר משלי מתאר מסרים שיש בהם חכמה; מה הטעם להקדיש שני פסוקים שלמים, בתחילת הקטע, רק כדי להגיד שמדובר במסר של חכמה?
שורה 24 ⟵ 25:
2. ייתכן שהכוונה לאֵם - אותה אם שנזכרה בתחילת הפרק - {{צ|ואל תטש תורת אמך}} (ראו [[ביאור:מבנה משלי א|מבנה משלי א]] ); האֵם היא אישה חכמה (כמו [[ביאור:החכמה מכינה אוכל טעים כדי למשוך תלמידים|האישה החכמה שנזכרה בפרק ט]] ), והיא יוצאת לרחובות כדי להוכיח ולהזהיר את הפתיים. אולם: '''
 
::*המשך הקטע לא מתאים להשערה זו; בהמשך הקטע נאמר ( [[ביאור:פסוקים כו]] ): " {{צ|גם אני באידכם אשחק, אלעג בבא פחדכם.}} {{צ|בבא כשואה פחדכם, ואידכם כסופה יאתה, בבא עליכם צרה וצוקה. אז יקראנני ולא אענה...}} ". שמחה לאיד היא מידה רעה לכל אדם ( [[ביאור:החובה להזדהות עם הזולת|שמח לאיד לא ינקה]] ), קל וחומר שאינה מתאימה לאם; אף אֵם לא תשמח לאידם של ילדיה, גם אִם הם מאד פתיים; ואף אֵם לא תגיד לילדיה " '''לא אענה''' ". 
::*ועוד: אם הקריאה של האם מתחילה בפסוק כב, מדוע "בזבזו" שני פסוקים (פסוקים 20-21) רק כדי להגיד לנו שהיא קוראת? הרי, הקטע שמתאר את מוסר האב (פסוקים 10-19) מתחיל מייד ב"מוסר", ולא נאמר שם ש"האב קורא". '''
::
שורה 35 ⟵ 36:
'''
 
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-01-20.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-03-28.
}}
<noinclude>
 
שורה 46 ⟵ 48:
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א יט|כ|א כא|קטגוריה=1}}