ביאור:קהלת יא ה: הבדלים בין גרסאות בדף

אי-הוודאות בכיוון הרוח, ובאופן כללי יותר - מזג האויר, מציבה אתגר בפני החקלאי - החקלאי צריך לדעת מה יהיה מזג האויר בזמן הקרוב, כדי לדעת אם כדאי לזרוע, ואם הזרעים יצליחו; אבל קהלת מציע לחקלאי שלא לחכות, כי {{צ|שומר רוח - לא יזרע, ורואה בעבים - לא יקצור}}: מי ששומר ומחכה שהרוח תהיה בכיוון הנכון, ייתכן שיחכה לנצח ולא יזרע כלל; מי שמחכה שיגיעו עננים, ובאופן כללי יותר - שמזג האויר ישתנה בהתאם לחשבונותיו, ייתכן שלא יזרע כלל ולכן גם לא יהיה לו מה לקצור {{קטן|קטן= (ראו דעת מקרא)|}} .

2. אך בלשון המקרא הזריעה היא, בפרט, משל להולדת ילדים. לכן פירשו חז"ל את פסוקנו, בפרט, על הקמת משפחה והולדת ילדים בגיל מבוגר: " {{צפ|תוכן=נשא אישה בבחרותו - יישא אישה בזקנותו; היו לו בנים בבחרותו - יהיו לו בנים בזקנתו}} "; למרות שאפשר לקיים את מצוות פריה ורביה בהולדת בן אחד ובת אחת, ממליצים חז"ל להמשיך להוליד ילדים גם בגיל מבוגר, שמא הילדים הראשונים ימותו ח"ו, ודווקא הילדים האחרונים יישארו.

3. הולדת ילדים היא משל לחינוך תלמידים, ולכן פירש רבי עקיבא את פסוקנו, בפרט, על העמדת תלמידים: " {{צפ|תוכן=היו לו תלמידים בבחרותו - יהיו לו תלמידים בזקנתו}} ". רבי עקיבא עצמו איבד את רוב תלמידיו בתקופת ספירת העומר, במגפה או במלחמה (מרד בר כוכבא), משום שלא נהגו כבוד זה בזה; רק חמשת התלמידים האחרונים, שהעמיד בזקנתו, התקיימו והעבירו את תורתו לדורות הבאים. '''

=={{מקורות|מקורות==