ביאור:קהלת יא ג: הבדלים בין גרסאות בדף

 

}}

::*אולם, לפי פירוש זה, לכאורה המסקנה עלולה להיות הפוכה, שהרי עץ פרי נותן פירות עד הרגע האחרון, עד שהוא נופל (וגם קצת אחר-כך), ואם בכל-זאת אנשים נוטשים אותו במקומו ואינם עוזרים לו לאחר שנפל, הרי שהמסקנה היא, שגם העשיר העוזר לזולת עלול להינטש ברגע שהוא נופל מעושרו.

 

ולי נראה, שהפסוקים מלמדים על הסכנות ועל היציבות - מצד אחד, {{צ|לא תדע מה יהיה רעה על הארץ}}, ייתכן שתבוא צרה לא צפויה; מצד שני, הארץ עצמה היא יציבה (כמו שנאמר בפרק א - {{צ|והארץ לעולם עומדת}}), ולכן תמיד יש גבול לנפילה: המים מהעננים תמיד נופלים על הארץ, והעץ שנופל תמיד נופל על הארץ ונשאר באותו מקום שבו נפל; ולכן, גם אם באה עליך צרה לא צפויה, אל תתייאש, לא תוכל ליפול יותר נמוך מהארץ; אחרי שתגיע לרצפה, תקום ותמשיך ללכת (ראו [[ביאור:התמודדות עם שיעמום בספר קהלת|שיעמום בספר קהלת]] ).

 

 

ראו:

::* [[Tnk1/messages/prqim_t3111_0|פירושים נוספים על פסוק ג - מקום שייפול העץ שם יהוא / חגי הופר]] .

 

'''