ביאור:שיר השירים א א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|שיר השירים|א||א|א ב|קטגוריה=1}}
 
= שיר השירים אשר לשלמה =
שורה 6 ⟵ 7:
 
===1. השיר המעולה שבשירים===
"שיר השירים" הוא השיר הטוב המעולה שבכל השירים {{קטן|קטן= (רש"י, תרגום, דעת מקרא)|}} , כמו הביטויים: '''
 
::* {{צמ|שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח '''קדש קדשים''' כל הנגע במזבח יקדש|שמות כט לז}}, וכן למשל {{צמ|והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו '''קדש קדשים''' מאשי ידוד|ויקרא ב ג}} {{צמ|זאת תורת הבית על ראש ההר כל גבלו סביב סביב '''קדש קדשים''' הנה זאת תורת הבית|יחזקאל מג יב}} {{צמ|בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו '''קדש קדשים''' הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני ידוד לשרתו ולברך בשמו עד עולם|דברי הימים א כג יג}} {{צמ|שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש '''קדשים''' |דניאל ט כד}}
שורה 39 ⟵ 40:
שלמה המלך נקרא גם "קהלת" כי היה אספן - הוא '''הקהיל''' ואסף דברי חכמה בספר משלי ודברי הגות במגילת קהלת, ובאותו אופן ייתכן שאסף גם שירי אהבה וחתונה במגילת שיר השירים.
 
לפי הסבר זה, אין קשר בין השירים השונים במגילה - כל שיר עומד בפני עצמו. ייתכן שכל שיר נאמר על-ידי זוג אחר בהקשר אחר, אך כולם קשורים לאהבה שבין איש לאשה ולכן נאספו יחד, כמשל לאהבה שבין ה' לבין עם ישראל. {{קטן|קטן= (ע"פ דעת מקרא, וכן פרופ' אליעזר שבייד בספר "חכמתה של מלכות ישראל")|}} . '''
 
::*אולם, ישנן הקבלות רבות בין פרקים בספר משלי, המעידות על כך שמדובר דווקא בשיר אחד עם עלילה אחת, למשל:
שורה 51 ⟵ 52:
"שיר השירים" יכול להיות גם שיר אחד, המתאר את סיפור אהבתו של זוג-אוהבים אחד, אולם הסיפור משתרע על-פני כמה תקופות ולכן השיר כולל כמה שירים, שכל אחד מהם מתאר פרק אחר בסיפור.
 
במדרש שיר השירים רבה דרשו כך את הכותרת: "שיר - אחד, השירים - שניים, הרי כאן שלושה" {{קטן|קטן= (ר' אבון)|}} ;
 
אך יש אומרים שבמגילה ישנם ארבעה שירים, שכל אחד מסתיים בהשבעת בנות ירושלים {{קטן|קטן= (הרב יובל שרלו, "אחריך נרוצה")|}} ;
 
ויש אומרים שבמגילה ישנם שישה שירים {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
 <div class="advanced"> </div>
 
ובנמשל, כל אחד מפרקי השירה מתאר תקופה בתולדות ישראל: שיעבוד מצרים ויציאת מצרים, בית ראשון, בית שני, והעתיד {{קטן|קטן= (שרלו)|}} ; או תקופה בחייו של המלך שלמה {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
==אשר לשלמה==
 
הספר מיוחס לשלמה מלך ישראל. בימי שלמה האהבה הגיעה לשיאה, גם בין בני אדם וגם בין עם ישראל לבין ה', ולכן הוא המלך הראוי ביותר לאסוף לקט של שירי אהבה או לחבר שיר אהבה חדש {{קטן|קטן= (שרלו עמ' 54)|}} .
 
ויש מפרשים גם: שנכתב לכבוד שלמה {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , או על-אודות שלמה, שכן שלמה הוא אחת הדמויות המרכזיות בספר {{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} .
 
חז"ל דרשו את השם '''שלמה''' על הקב"ה, "מלך '''שהשלום''' שלו", ולפי זה, השיר כולו הוא שיר של ה', על ה' ולכבוד ה'.<div class="advanced"> </div>
 
<div class="advanced">
 
האם החתן בספר הוא שלמה המלך, או מלך כלשהו? לענ"ד התשובה היא לא:
 
::*הכלה מתייחסת אל החתן כאל רועה צאן {{צמ|הגידה לי, שאהבה נפשי, איכה תרעה? איכה תרביץ בצהרים? שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך?|שיר השירים א ז}}; תיאורים אלו אינם מתאימים למלך, בפרט לא למלך עשיר כשלמה.
::*הכלה טוענת שאינה יכולה לפגוש את החתן כי היא עסוקה בטיפול בכרמים {{צמ|אחזו לנו '''שועלים''' '''שועלים''' קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר|שיר השירים ב טו}}; אילו החתן היה המלך, הוא היה יכול בקלות לשחרר אותה ממשימה זו כדי שתוכל להיפגש עמו.
שורה 79 ⟵ 77:
ראו גם [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=102033 תשובת הרב שרלו לטענות אלו] ; [[ביאור:אמו של שלמה, ואשת נעוריו|אמו של שלמה ואשת נעוריו]] .
 
יש אומרים שהחתן הוא רועה צאן פשוט, והכלה היא פילגש של שלמה המלך המתאהבת בו ומנסה לברוח מהארמון {{קטן|קטן= (מלבי"ם).|}}
::*אך לפי זה, האהבה המרכזית בספר היא אהבה של ניאוף, שיש בה גם פגיעה בכבוד המלך, ואין זה סביר ששלמה המלך יכתוב ספר שלם שאהבה כזו היא במרכזו.
 
לענ"ד, על-פי הפשט, השיר מתאר את אהבתם וחתונתם של שני אנשים פשוטים - רועה צאן עם שומרת כרמים  {{קטן|קטן= (אבן עזרא, "הדרך השניה")|}} . לפי זה, יש להבין את הפסוקים המדברים על שלמה המלך כתיאורים פיוטיים של החתן:
::*השם "שלמה" יכול להיות שם כללי לכל חתן - החתן ביום חופתו נראה '''מושלם''' , והוא '''משלים''' את עצמו על-ידי התחברות לחצי השני שלו, ולכן הוא נקרא '''שלמה''' . וגם הכלה נקראת כאן (שיר השירים ז א) {{צ|שולמית}} (גם המילה '''כלולות''' , הנרדפת לנישואין, היא מהשורש '''כלל''' הדומה לשורש '''שלמ''' ומציין שלמות).
::*חתן ביום חופתו דומה למלך (כדברי חז"ל), כגון בלבושו, במשתה שהוא עורך לאורחיו, ביחס שהוא מקבל מהאורחים, ועוד.
שורה 88 ⟵ 86:
בחלק מהפסוקים הכוונה לשלמה המלך ממש, אך מטרתם של פסוקים אלו להדגיש את הניגוד בין אהבתו של המלך לבין אהבתם של האנשים הפשוטים: למלך שלמה {{צ|ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר}}, אבל אצל האנשים הפשוטים {{צ|אחת היא יונתי תמתי}}.
 
הבעיה בפירוש זה היא, שלפי זה אין קשר בין המשל לבין הנמשל - אלו שני סיפורים שונים לגמרי {{קטן|קטן= (לכן, למשל, דבריו של אבן עזרא ב"דרך השניה" כלל לא מתאימים לדבריו ב"דרך השלישית")|}} .
 
::* [[Tnk1/messages/ktuv_mgilot_jj-01-01_0|על האדם לפתור את בעיותיו לתת ולקבל אהבה... בשלמות... בלי שקרים... {{קטן|קטן= / רמי ניר|}} ]]   <span class="date">
</div>
 
::* [[Tnk1/messages/ktuv_mgilot_jj-01-01_0|על האדם לפתור את בעיותיו לתת ולקבל אהבה... בשלמות... בלי שקרים... {{קטן|/ רמי ניר|}} ]]   <span class="date">
::[נכתב ב-02:23:47  24.04.2008]'''
 
=={{מקורות|מקורות==
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/jj-01-01.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-04-26.
}}
<noinclude>
 
שורה 106 ⟵ 103:
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|שיר השירים|א||א|א ב|קטגוריה=1}}